ההופעה נגמרה בשלום, אף אחד מהלהקה לא טעה בכוריאוגרפיה, ובסוף ההופעה נאמג'ון מילא בנאמנות את תפקידו כלידר ודחה במקצועיות את המראיינים, מוביל את הלהקה בבטחה אל חדר ההלבשה, ללא תקריות מיותרות.
***********
'תמהרו להתארגן ולהיכנס לאוטו, אני רוצה שנגיע הביתה כמה שיותר מוקדם' אמר נאמג'ון כשהלהקה כולה נכנסה אל חדר ההלבשה, רחוקה מאוזניהם ועיניהם הסקרניות של העיתונאים. 'חם לי!' צעק ג'ימין, מתעלם ממשפטו של נאמג'ון 'מישהו יכול להדליק את המזגן?' שאל ג'ונגקוק, מסכים עם אמירתו האחרונה של ג'ימין. הוסוק מיהר לקחת את השלט לידיו והדליק את המזגן, מרוויח חיוך קטן של הכרת תודה מג'ונגקוק. 'טוב, אז אם כולם מוכנים נצא, קדימה' אמר נאמג'ון ויצא, כשהלהקה אחריו.
***********
'הגענו' הודיע ג'ין לאחר שחנה בחנייה הצמודה לביתם המשותף של השבעה, הוסוק, ג'ימין, וג'ונגקוק מיהרו לצאת מהמכונית ולרוץ אל הבית, משאירים את הארבעה הנותרים לבדם 'אממ.. ג'ין? טאהיונג ויונגי ישנים' העיר נאמג'ון כשג'ין פתח את דלת המכונית הקרובה ביותר אליו, מתכוון לצאת. 'אני.. תעיר אותם' אמר ג'ין 'אני לא חושב שאני אצליח, הם ישנים עמוק, מאוד עמוק' אמר נאמג'ון 'אז תיקח את יונגי לחדר שלו... אני אקח טאהיונג...' אמר ג'ין בהיסוס, ומיד הניח את ידיו על פיו, לא באמת מאמין שאמר את המשפט האחרון 'היונג, תירגע, עשית את זה מיליון וחמש פעמים בחמש השנים האחרונות, מה שקרה בינך ובין טאהיונג לא אמור לשנות כלום, אני מבין שאתה מפחד, אבל זה סך הכל לקחת אותו למיטה, דבר שעשית מספיק פעמים,בלי קשר למה שקרה ביניכם, בסדר?' שאל נאמג'ון ברכות, ג'ין הנהן והרים את טאהיונג הישן בזרועותיו, נכנס איתו לבית.
'מה אני עושה איתו...' נאמג'ון הביט בשתיקה בנער הישן, בדרך כלל, כשיונגי היה נרדם, ג'ין היה לוקח אותו לחדרו, אבל הפעם גם טאהיונג נרדם, והאחריות הזו... נפלה על נאמג'ון.
'סביר להניח שאם אני אקח אותו למיטה שלו הוא לא יאהב את זה, אבל אני גם לא יכול להשאיר אותו במכונית עד שהוא יתעורר, כי מאוד יכול להיות שזה יהיה רק מחר בבוקר' חשב נאמג'ון ונגע בעדינות בלחיו של הצעיר, מנסה להעיר אותו, יונגי לא התעורר.
'שיהיה..' נאמג'ון מתח את זרועותיו והרים בעדינות את גופו הקטן של יונגי 'הוא כל כך קטנטן..' נאמג'ון מיהר להיכנס אל הבית כשהנער הישן בזרועותיו, אף אחד לא היה בסלון או במטבח, והבוגר נכנס במהירות לחדרו, מניח את יונגי במיטתו, משתדל לא להעיר אותו בדרך.
_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
ג'ין הניח בעדינות את טאהיונג במיטתו והתכוון לצאת מהחדר 'ג'י-ג'ין?' נשמע קולו העמוק של טאהיונג, ג'ין קפא במקומו והסתובב באיטיות, מביט בנער הצעיר שהתעורר.
YOU ARE READING
cry
Romanceכולם שונאים לבכות, נכון? כל כך חבל שהבכי הוא הדרך הטובה ביותר לבטא רגשות, כל כך חבל... כל כך חבל שדווקא בשבוע החופשה הכמעט יחיד של הלהקה, כל כך הרבה דברים קורסים, נהרסים. טוב, שבעתם שונאים לבכות, אז למה הם עושים את זה כל כך הרבה? קרדיט לMyLight222 ע...
