Helps

פרק 16+17- מסתדרים

***נקודת המבט של כריס***

״היא הרביצה לך?״ שיין צעד אלי צוחק עם מגבת מלופפת סביב המותניים שלו כשעמדתי מול הלוקר שלי במלתחות הבנים, בדיוק סיימתי לשים את הבוקסר שלי אחרי מקלחת קרה. כבר שכחתי שנשארו לי סימנים על הפנים אחרי המיקרה עם מאט.
״מצחיק״ אמרתי תולה את המגבת. ״סתם אחי, אני רק מעוניין לשמוע מה קרה אחרי שעזבת אותנו באותו הערב- מעבר לשמועות״ הוא אמר כשלבשתי מעלי את המכנסיים והחולצה וסגרתי את הלוקר. ״צדקת, סוג של..״ אמרתי לו תוך כדי שהוא התלבש. ״הוא החבר של אמא שלה, והוא אדיוט״ אמרתי ממעיט במילים. אני לא מתכוון לספר לו עכשיו את סיפור חייה, עבדתי מספיק קשה כדי לגרום לה לספר לי ואני ממש לא רוצה לדעת איך תגיב כשתגלה שסיפרתי למישהו. ״ואתה היית צריך ללכת איתו מכות כי?״ הוא שאל מסיים להתלבש ויצאנו החוצה למסדרון בית הספר. ״כי אף אחד אחר לא יעשה את זה״ אמרתי לו, שם לב שכמה בנות מסתכלות עלי אבל ניסיתי להתעלם, למרות שבדרך כלל כשאני ושיין הולכים יחד מופנים הרבה מבטים אלינו, בעיקר מבנות השכבות הצעירות יותר. חבל לי שאף אחת מהן לא באה לדבר איתנו ואולי יצא לה מזה משהו עם שיין. זה לא שיש לו בעיה להתחיל עם כל אחת, הוא ישיג את מי שרק ירצה, אבל שיין היה רוצה שמישהי תבוא ותדבר איתו ולא תתחבא ותחכה שהוא יתחיל איתה ורק אז היא תספר לו שהיא באמת מעוניינת בו. אני מכיר אותו.. ואני יכול להגיד שאם רק מישהי הייתה מספיק עם ביטחון לבוא לדבר איתו הוא יתאהב בה בשנייה.
הוא הוציא מהלוקר שלו ספרים בזמן שחיכיתי לו על ידו והסתכלתי מסביב, ננעל עם העיניים על לא אחרת מאשר אריאל שבדיוק גם היא הוציאה ספרים ומחברות מהלוקר שלה. השיער הבלונדיני המלוכלך שלה נפל למטה בגלים והשפתיים שלה פשוט נחו שם סגורות והיו עבות יפות גם בלי שהיא עשתה איתן הבעה כלשהי.
הסתכלתי על שיין כשהבנתי שהוא מסתכל עלי כבר זמן מה וחייך מעט. ״מה״ שאלתי חסר סבלנות והוא צחקק. ״אתה מאוהב״ הוא אמר ואני מיד עשיתי פרצוף. ״שטויות״ אמרתי והוא פשוט המשיך לחייך, ״עבר הרבה זמן כריס..״ הוא אמר מתחיל לנגן לי על העצבים. ״שיין״ אמרתי חסר סבלנות והוא צחק כשהתחלנו להתקדם לכיוון שיעור אנגלית. ״אתה מאוהב ברוצחת״ הוא אמר גורם לי להאנח. ״היא לא רוצחת, ואני לא כלום איתה״ עם שיין גם כשהייתי עצבני הייתי רגוע. כל מה שהוא אמר ניגן לי על העצבים אבל לא יכולתי להתעצבן עליו. ״אבל היא יכולה להיות. תזכיר לי כמה פעמים היא איימה עלייך בסכין?״ הוא שאל צוחק, ״שנינו יודעים שהיא לא הייתה מעזה לעשות כלום״ אמרתי והוא רק המשיך לחייך מרוצה מהשיחה הזאת. ״אני לא יודע כלום, ואת האמת שגם אתה לא״ הוא אמר ופשוט בחרתי לשתוק כשנכנסנו שנינו לשיעור והתיישבנו במקומינו.

כל השיעור רק חשבתי לעצמי. אני לא מאוהב בה... אני בכלל לא יודע אם אני מרגיש משהו, בהתחלה היה ניצוץ... היא כיבתה אותי לגמרי. אני מניח שאני רק רוצה לעזור לה , ולגרום לה להעריך את עצמה... לא תמיד חייבים להרגיש משהו למישהי כשרוצים לגרום לה לאהוב את עצמה.
המחשבה עליה עם בחורים מבוגרים שמשלמים עליה עיצבנה אותי בטירוף, פשוט שיגעה אותי. וניסיתי להתעלם ממנה שוב ושוב עד שהצילצול קטע לי את המחשבות ויצאתי החוצה.
שוב ראיתי את אריאל בלוקרים והחלטתי הפעם ללכת אליה. ״למה את לא נוסעת איתי יותר בבקרים״ שאלתי אותה. כל בוקר אנחנו מתכוונים לצאת ואמא שלי אומרת לי שאריאל כבר הלכה מוקדם יותר. ״אני נהנת יותר מההליכה״ היא אמרה אפילו לא מסתכלת לכיווני וממשיכה להתעסק בספרים שלה. ״אם היית מציעה לי הייתי הולך איתך״ אמרתי לה אבל היא שתקה. ״בואי לגלוש איתי היום״ אמרתי לה.
״אני צריכה ללמוד״
״אז מחר״ מיד אמרתי והיא נאנחה והפסיקה להתעסק עם הספרים והסתובבה אלי.
״אמרתי לך להתרחק ממני, לא הספיקו לך המכות שקיבלת?״ היא שאלה גורמת לי לצחוק. ״המכות שאני קיבלתי? מה קרה ל׳אדיוט! יכולת להרוג אותו!׳״ חיכיתי את הקול שלה וראיתי שהיא ציחקקה מעט אבל התחילה ללכת משם לקפיטריה, והלכתי לצידה. ״זה היה רק כדי לשמור לך על הכבוד״ היא אמרה גורמת לי לצחוק. ״אל תדאגי לי בייבי״ אמרתי והיא נעצה בי מבט כשלקחנו אוכל, ״אל תקרא לי ככה״ היא אמרה כשהלכה להתיישב והלכתי אחריה. ״למה? ראיתי אותך מסמיקה אריאל״ אמרתי מרים גבה והיא נאנחה וזרקה עלי צ׳יפס גורמת לי לצחוק בהפתעה. ״אתה פשוט לא מוותר הא?״ היא שאלה ואני לא יכולתי שלא לחייך חיוך קטן. ״זה בסדר להודות בזה אריאל, את הסמקת וזה לא שונה מאף אחת אחרת״ אמרתי והיא פלטה צחוק מופתע. ״והוא גם צנוע..״ היא אמרה. זאת לא הייתה הכוונה שלי, ״זה לא מה שהתכוונתי את יודעת שאני לא כזה״ אני באמת לא כזה ואני שונא שבחורות משליכות את עצמן עלי, זה סתם נראה כמו חוסר הערכה עצמית מטורפת. יש הבדל בין להתחיל איתי לבין להגיד אמן לכל מה שאגיד זה פשוט מזוייף ומרוחק ובעיקר מרחיק. ״בכל צחוק יש טיפת אמת״ היא אמרה גורמת לי להאנח אבל לצחוק בכל זאת. ״עכשיו את סתם משחקת לא פייר״ אמרתי והיא הרימה גבות לשניה והמשיכה לאכול מהצ׳יפס שלה. ״אני נראית לך כמו אחת שמשחקת לפי החוקים?״ היא שאלה ומשהו קפץ לי בלב. לעזאזל הילדה הזאת מטריפה אותי, ובאופן מפתיע זה בקטע טוב.