Helps

פרק 61+62- סוף לרחמים

***נקודת המבט של אריאל***

~כעבור חודש~

מצאתי את עצמי מתהלכת ברחבי רומא, יד ביד עם פאביו. אחרי הפגישה עם כריס רציתי רק להיות לבד. אמרתי לפאביו שזה מה שאני צריכה עכשיו ושפשוט יעזוב אותי בשקט, אבל זה לא קרה... הוא חיזר אחרי לא מעט, ומצאתי את עצמי פוגשת אותו בכל מקום.
אבא שלי ניסה לשכנע אותי שאולי מה שאני צריכה עכשיו זה קצת חברה, והסכמתי לצאת איתו לכמה דייטים, וזה היה מוזר אם נתחשב בעובדה שהיינו יחד שנה ואז פשוט בגדתי בו. להתחיל פתאום הכל מהתחלה היה מוזר.

חופשת האביב הגיעה ופאביו סיפר לי בהפתעה שהוא הזמין לנו טיול למספר יעדים באירופה. רציתי להגיד לא, אבל מה הייתי עושה? נוסעת לאנישהו לבד בחופשת האביב? נשארת אצל אבא שלי בבית? החלטתי שאולי לצאת לשאוף אוויר ולקחת הפסקה מכל מה שקורה יכול להיות רעיון טוב. חשבתי שאולי זה יסיח את דעתי לגמרי ואני אוכל לפתוח דף חדש.
״גלידה?״ הוא שאל אותי כשהוציא אותי מהמחשבות של עצמי. היה דיי קריר בזמן הזה של השנה כמעט בכל איזורי אירופה, בדרך כלל בחופשת האביב כולם נוסעים למקומות חמים ונעימים, אבל מצאתי את עצמי לובשת מעיל גדול וצעיף רחב. ״קצת קר מדי לגלידה אתה לא חושב?״ צחקתי והוא חייך, פאביו היה כל כך נחמד כל הזמן הזה שאנחנו יחד ופשוט הייתי אסירת תודה שהוא סלח לי ככה. אני יודעת שעדיין לא הרגשתי אליו שום דבר, וסוף סוף הצלחתי להודות בזה בפני עצמי, אבל חשבתי על זה בדרך אחרת... הטיול הזה.. זה פשוט טיול בין שני חברים. שמתנשקים... ושוכבים.. אוקיי אז אולי הטיול הזה הוא ככה רק מבחינתי, אבל אני לא רוצה לחשוב יותר מדי. אני פשוט רוצה להנות מחופשת האביב ולראות מה יהיה איתי כשאחזור, אני אפילו לא בטוחה שאני ממשיכה לעוד סימסטר. אני לא באמת יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי בחיים, אז אני פשוט מנסה להנות ולהרגע ולא לחשוב יותר מדי. ״אוקיי אז פיצה חמה?״ הוא שאל והנהנתי בזמן שהלכתי יחד איתו, הגענו למן תערוכה מוזרה, לא כל כך הבנתי לאן נכנסנו... זאת היה מן מסעדה עם כל מיני תערוכות מבפנים.

הטיול הזה מדהים לי עם פאביו, כן? אבל... זאת חופשת האביב. חופשת אביב! לא יכולתי שלהתעלם מכל התמונות שראיתי ברשתות חברתיות של בערך כל מי שאני מכירה. כולם נסעו למקומות חמים ואקזוטיים והיו במסיבות פרועות עם אנשים שמחים, וכל מה שאנחנו עשינו בחודש האחרון היה לטייל באירופה, לבקר במוזיאונים ומסעדות... ולעזאזל הייתי בכמעט עשר תערוכות ופשוט... היה טיול שלא ציפיתי, טיול של נסיך ונסיכה שמצפים מהם לעשות את כל הדברים האלה ובאמת ניסיתי להתעלם מזה פשוט להנות מעכשיו. לא הייתי צריכה להיות גאונה כדי להבין שהולכים לצלם אותנו לא משנה איפה נהיה בעולם, ולא מעט נתקלנו בצלמי פפראצי פה ושם. טוב.. אז מה אם הטיול שלנו קצת מנומס מדי? העיקר שאני עם פאביו שאני באמת אוהבת... גם אם זה בתור חבר, ושאני זוכה לראות עולם. בחיים לא הייתי בשום מקום בעולם חוץ מקליפורניה וצרפת, ובאמת התלהבתי מלבקר במקומות שונים באירופה.
״יש לנו מחר טיסה ללונדון״ הוא אמר בזמן שאכלנו מהפיצה החמה, מוצפים בתמונות ופסלים מסביב למקום. ״מושלם״ אמרתי לא כל כך מתרכזת בו, ״הכל בסדר?״ הוא שאל מחזיק לי את היד וחייכתי. ״כן הכל מושלם!״ הבנתי עכשיו שאמרתי מושלם פעמיים. ״את יודעת אריאל... אני ממש שמח שחזרנו״ הוא אמר וניסיתי לחייך שוב, ״אני גם..״ אמרתי כשהוא נתן לי נשיקה על היד.