Helps

פרק 32- מים שקטים

***נקודת המבט של אריאל***

כריס ואני לא החלפנו מילה כמעט שבוע שלם, אבל זה לא כל כך הטריד אותי כי הייתי עסוקה בכל כך הרבה דברים. רובם קשורים לאוניברסיטה. התחלתי לקרוא על המון מקומות ולחלקם גם נרשמתי. מי היה מאמין, שאני, בתור מישהי שלא באמת למדה לפחות עשר שנים, בסופו של דבר תתחיל לקרוא על אונבירסטאות ותחשב את ממוצע הציונים שלה.
בשבוע הזה כבר הספקתי ללכת לשני ראיונות של שתי אונבירסטות. אני לא כל כך בטוחה עדיין מה בא לי לעשות ולאן בא לי ללכת אבל יש לי עוד קצת זמן לחשוב על זה...
עד אז אני אמשיך לעבוד, ללמוד, ופשוט... לא יודעת, לחשוב על תוכנית כלשהי.

לא יצא לי לבקר את דייב בשבוע הזה, ואני גם לא חושבת שיצא לי עוד הרבה לבקר אותו... זה פשוט מכניס אותי למקומות מעצבנים עם כריס ואני מעדיפה להימנע מזה... אני יודעת שאני לא כל כך חייבת לו משהו..פשוט.. אני מעדיפה להפסיק לריב איתו על זה..
עבדתי משמרת בוקר של יום שבת. היה חם והיה ים מושלם. לא היו כל כך גלים לגלישה, המים היו פלטה. הם היו בהירים ומזמינים, אבל גם בביקתה היה נחמד. ישבו דיי הרבה אנשים מול הדלפק שלי ויצא לי להשכיר דיי הרבה סאפים ושנורקלים בעיקר. כמו שאמרתי, לא היה ים לגלישה כל כך, אבל ידעתי שזה טוב כי אולי זה אומר שכריס לא יהיה פה.
״היי אריאל״ אנג׳ל הגיעה מול הביקתה וחייכתי אליה חצי חיוך. ״היי״ אמרתי לה כשבדיוק יצאתי החוצה מהביקתה כדי למסור לבחורה אחת סאפ כחול גדול וחזרתי פנימה. ״אני גם צריכה אחד כזה..״ היא אמרה ומיד רשמתי עליה סאפ אחד לפני שהתכוונתי למסור לה. ״למה שלא תצטרפי?״ היא שאלה ואני חיברתי גבות. ״לאן?״ שאלתי. ״יש פה שיעור סאפ, משהו חד פעמי אני חושבת... תצטרפי״ היא אמרה אבל אני היססתי. ״לא נראה לי... אני עובדת וחוץ מזה אין לי חשק״ לא יודעת, זה לא כל כך גירה אותי. ״איך שבא לך... את מוזמנת להצטרף אם תרצי״ היא אמרה וחייכה, הנדתי בראשי לפני שהיא הלכה משם.

לא עבר הרבה זמן עד שסאני הגיע, אבל כרגיל הוא לא עשה הרבה... כבר לא היה למען האמת הרבה מה לעשות, אבל בכל זאת... ראיתי מולי בים את אנג׳ל ועוד כמה בנות שעמדו עם הסאפ ועברו שיעור עם בחור שלא זיהיתי. המים היו נראים ממכרים, נהנתי להסתכל עליהם, ועל החול הבהיר הרך. עד שלא הגעתי לעיר הזאת לא ידעתי שאני כל כך אוהבת ים.
״מה אתה עושה פה? לא שמעת שאין גלים?״ שמעתי את סאני אומר והזזתי את הראש, הלב שלי קפץ לשנייה כשראיתי את כריס, שיין ולוגן עומדים מול הדלפק, צוחקים קצת על משהו. ״כן שמעתי... אני פה בשביל הים״ הוא אמר וראיתי כמה השתדלנו לא להסתכל אחד על השנייה. ״מה קורה אריאל״ שיין זז לצד השני של הדלפק כדי להתקרב אלי בזמן שכריס ולוגן המשיכן לדבר עם סאני. ״מעולה, ואיתך?״ שאלתי מסדרת את השעווה לתוך קופסאות קטנות. ״גם..״ הוא אמר וגיחגך בגרון מעט. ״אז עכשיו כשאת רווקה... מה את אומרת עלי?״ הוא קרץ ואני פלטתי צחוק כשגילגלתי עיניים. ״שיין..״ נאנחתי כי ידעתי שהוא יודע שאין לי מצב רוח לדבר על זה. ״סתם.. רק רציתי לוודא שהכל בסדר״ הוא אמר וחייך חיוך קל, הצצתי אליו מעט וחייכתי. ״כן..״ אמרתי בשקט. ״אני יודע שאת לא רוצה לשמוע... אבל הוא באמת מבולבל״ נאנחתי מיד. ״וגם אני שיין אז אל תבלבל אותי עוד יותר״ אמרתי מתחילה לאבד סבלנות. זה לא מעניין אותי שכריס מבולבל! זאת אומרת אני לא רוצה שזה יעניין אותי. שלא ידבר איתי על זה.
שיין נאנח מעט. ״את צודקת.. מעצבן להתעסק בזה, אני אשתוק״ הוא אמר גורם לי לצחקק. ״נשיקה?״ הוא שאל גורם לי להציץ אליו שוב וצחקתי אבל הנהנתי ונשענתי קדימה על הדלפק כדי להשאיר לו נשיקה על הלחי.
שיין תמיד היה הכי נחמד אלי מבין החברים של כריס, ותמיד כשהיו לי ולכריס קשיים הוא מיד היה בא לברר איתי מה קורה. הוא חבר טוב, אני שמחה שיש אותו לכריס בחיים. התחברתי אליו מאוד.. ואני שמחה שזה קרה כי אני לא חייבת לקחת מרחק ממנו אחרי שאצטרך לעזוב פה.