Helps

פרק 91- בושה

***נקודת המבט של אריאל***

לא נתתי אפילו ליום אחד לחלוף לפני שידעתי שאדבר עם כריס... אתמול בלילה היה מדהים, לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי ככה עם גבר... אבל זאת הייתה טעות ענקית! הייתי עייפה ועצובה ומתוסכלת וכל החנות שלי נשדדה, כל מה שעבדתי עליו כל כך קשה... וכריס פשוט היה שם כל כך מנחם והייתי צריכה את זה, וניצלתי אותו והייתי לא בסדר אבל לא הצלחתי להעביר את היום הזה כמו שצריך מרוב שכל הגוף גריד לי, הייתי חייבת ללכת להתנצל ולהסביר, אז אחרי שביליתי כל היום בתחנת המשטרה, חזרתי הביתה, אפילו לא הלכתי לגלריה... היא ממילא הייתה מלאה בסרטי משטרה ולא היה אפשר להיכנס כי הם עדיין חקרו את המקרה, וגם לא כל כך רציתי לראות איך החנות נראת שוב, זה יעשה לי עצוב בלב.

החנתי את המכונית בחניית הבית אחרי שאספתי את מיה מדני וגרייס. ראיתי את כריס כבר בחוץ, משקה את הגינה שבכניסת הבית שלו, לאחרונה הוא מטפל המון בגינה שלו ובנה אותה ממש מאפס, אחרי שלדיירת הקודמת בכלל לא הייתה גינה. ״מיה תכנסי הביתה אני תכף אבוא אוקיי?״ שאלתי והיא הנהנה, פתחתי לה את הדלת עם המפתח ונתתי לה להיכנס לפני שסגרתי אחרי את הדלת ומתחילה ללכת לכריס שראיתי שכבר הבחין בנו, והתחיל להימאס עלי לתפוס אותו עובד בלי חולצה, ״היי״ אמרתי מעט מובכת, אחרי אתמול בקושי הצלחתי להסתכל לו בעיניים. ״היי״ הוא אמר, ״מה עם הגלריה?״ הוא שאל ומעט נאנחתי, ״בינתיים כלום.. אני עוד לא חושבת על זה כל כך״ אמרתי את האמת אבל הגלריה היא ממש לא מה שבאתי לדבר עליו, ״אני... רציתי לדבר איתך על אתמול״ אמרתי מסתובבת במהירות לראות שמיה עדיין בבית ואז מסתובבת שוב אליו, ״זאת הייתה טעות״ אמרתי והוא צחקק מעט ממשיך להשקות את העציצים שלו, ״זאת אומרת אני מצטערת שגררתי אותך לזה, אני מרגישה נורא, רציתי שפשוט נשכח מזה״ אמרתי והוא דיי התעלם ממני והמשיך להשקות, ״אוקיי״ הוא אמר גורם לי להרים גבות, ״אוקיי?״ שאלתי מעט מופתעת. ״כן״ הוא אמר מכבה את הצינור ומתחיל לשתול עוד עציצים שחיכו לו בארגזים. ״אז אתמול בלילה היה טעות לדעתי, אוקיי?״ אמרתי והוא נעמד מנגב מעט את הזיעה מהמצח עם הזרוע שלי כשהידיים שלו היו מלוכלכות מאדמה. ״אני יודע״ הוא אמר ואני לא אשקר שהייתי דיי מבולבלת. ״אתה יודע?״ שאלתי והוא נאנח. ״ידעתי את זה לפני שרצית שנשכב, ידעתי את זה תוך כדי וגם שנייה אחרי שזה קרה״ הוא אמר אבל עדיין הייתי מבולבלת. ״אריאל את עושה איתי משחקים מהרגע שחזרתי, כבר הבנתי לבד שמשהו כזה יקרה״ הוא אמר, ״פשוט תפסיקי לפתח לי ציפיות. בואי נשים לזה סוף, את רוצה את זה או לא?״ הוא שאל והסתכלתי עליו מופתעת, ממש ממש לא ציפיתי לזה. לא ידעתי למה ציפיתי.. ״אהה..״ לגמרי נתקעתי, זה הפתיע אותי בטירוף. מה פתאום אני חושבת? מה קורה פה? ״אני צריכה לחשוב על זה כריס״ מה? פשוט תגידי לו לא! בשביל זה באת! והוא סוף סוף מוכן להבין את זה!