Helps

פרק 26- מופקרת

***נקודת המבט של אריאל***

״מה קורה אריאל״ הופתעתי לראות את שיין עומד מולי בדלפק כשסידרתי את הקופה. ״היי שיין, מחפש את כריס?״ שאלתי ממשיכה לטפל בקופה. ״לא הוא במים אני יודע, באתי לקחת גלשן״ הוא אמר והנהנתי כשהסתובבתי להוציא לו גלשן.
״את באה לשבת איתנו היום? אצל גיל?״ הוא שאל בזמן שהוצאתי לו גלשן. ״כן למה לא״ אמרתי. אני אוהבת אותם כחבורה, אני נהנת לשבת איתם, גם כשזה רק איתם הבנים וגם כשזה עם החברות שלהן. כולם ממילא דיי הבינו שזה קצת רציני ביני לבין כריס. כן גם אני מופתעת, אבל התחיל להימאס עלי להילחם בזה... כיף לי איתו, טוב לי איתו, אין לי מה לא להודות בזה. ״לא היום.. אנחנו לא יכולים״ הסתובבתי עם הגלשן כדי לראות את כריס עומד ליד שיין רטוב כולו. ״יש עוד פגישה בבית המשפט היום..״ הוא המשיך ואני נאנחתי. ״לא, מספיק.. אני רוצה לבטל את הכל״ אמרתי רצינית. אני יותר מדי סבלנית עם בית המשפט הזה. נמאס לי ללכת לשם כדי לראות את הפרצוף המסריח של מאט ולקבל השפלות מחיי העבר שלי שגם ככה יושבים לי על העורף ולא יעזבו אותי לעולם!
״אריא--״ כריס התחיל להגיד כשמסרתי לשיין את הגלשן. ״לא! אל תתחיל. אני אדבר עם גרייס היום בערב ואבטל הכל, התיק מבוטל״ התחלתי להתעצבן. שיין תפח לכריס על הכתף כשהבין שזה הזמן שלו ללכת והתחיל להיכנס למים. כריס נאנח כשהמשכתי לסדר את הקופה ושמעתי אותו נכנס לביקתה, ומיד הרגשתי אותו מחבק אותי מאחור, מרגישה כמה הוא רטוב. ״די כריס, זה לא יעזור לך״ אמרתי מרגישה פתאום שכל הגוף שלי רגוע כשהשפתיים שלו פוגשות את הכתף החשופה שלי. עדיין לא התרגלתי למגע הזה, לעדינות הזאת שלכריס, בדרך שאף גבר לא נגע בי מעולם. כל מה שאני יכולה להגיד זה שהייתי מתה לשכב איתו- שוב. אבל הפעם בהכרה מלאה, והפעם כשיש רגשות כלפיו בכל הגוף שלי. ״אריאל איך את יכולה להיות כל כך החלטית בנוגע לזה? את יודעת מה זה אומר, זה אומר שמאט ניצח״ הוא אמר בין הנשיקות על הכתף שלי עד שהסתובבתי אליו, מוצאת את עצמי קרובה אליו. ״כבר לא אכפת לי כריס. אין לך מושג מה המשפט הזה עושה לי.״
״זה עושה לך רע אני יודע, בייבי אני יודע״ הוא אמר מעביר את האצבעות שלו אל מאחורי האוזן והכינויים שלו והדרך בה דיבר אלי גרמה ללב שלי כמעט להתפוצץ. ״אז די״ כמעט כבר התחננתי.
״לא, לא עד שהוא יישב בכלא, אני מצטער אריאל אבל אני מבטיח לך שאחרי כל זה הכל פשוט יהיה טוב יותר״ הוא אמר מנסה לחייך אלי ואני נאנחתי, והוא רכן למטה אלי לנשיקה שגרמה לי לחייך בתוכה לאט לאט.
״בואי לגלוש קצת כשסאני יחזור״ הוא אמר מסתכל למטה אלי ואני הנהנתי לפני שהוא נישק לי את הראש והלך משם למים, לשיין.

*************

״את מוכנה?״ גרייס שאלה אותי כשעמדה בסלון, מכפתרת את הג׳קט שלה עד הסוף. ״כן..״ אמרתי רק רוצה לסיים עם זה. ״את חושבת שהיום זאת תהיה הפעם האחרונה?״ שאלתי מייואשת, היא חייכה אלי חיוך קל. ״בואי נקווה״ היא אמרה, ומיד שמעתי את כריס ובתאני יורדים למטה אלינו, דני ישב כבר בסלון. מוזר לי שהם כולם מגיעים לזימונים של בית המשפט איתי. זה החרא שלי, והם כולם בלי יוצא מן הכלל באים לתמוך בי. מעולם לא היו לי כל כך הרבה אנשים שיתמכו בי. ״בואו נזוז״ כריס אמר והתחלנו ללכת למכונית. שמחתי לראות שהקשר בין כריס לאמא שלו השתפר, ולמרות כל הסיפור עם אשלי, היא הבינה שזה טיפשי להמשיך לכעוס עליו.
הנסיעה הייתה שקטה אבל למזלי הגענו דיי מהר. נכנסנו לאולם וכרגיל כל אחד התיישב במקומו, ושוב ראיתי עד אחר עד נכנסים לאולם ומתיישבים.
ישבתי שם בשקט, רואה את מאט נכנס פנימה, מסתכל עלי במבט שלא יכולתי להבין, אבל זה הלחיץ אותי, כי כמו תמיד כל דבר שקשור למאט הלחיץ אותי.