Helps

פרק 48- אחרי הגשר

*נקודת המבט של אריאל*

אם היו שואלים אותי ביום שבו טסתי לכאן, שאני חושבת שיש סיכוי שאתחיל לצאת עם בן מלוכה, אחפש את אבא שלי, אגלה שהוא בעצמו בן מלוכה, שהוכתרתי גם אני ובנוסף להכל שכריס יחזור ויגלוש מספר חודשים ממש מול האוניברסיטה שלי, הייתי צוחקת. אולי אפילו בוכה...

זה לא אמין, הרבה לא אמין. במיוחד העובדה שכריס פה... אין ביננו צו, אבל גם אין ביננו שום דבר אחר. הוא פה בביאריץ, גולש, ואני צופה בו כל הזמן. גם מהמרחק הזה מהאוניברסיטה לים אני יכולה לזהות אותו, מזהה את חליפת הגלישה שלו עד לכאן.
״היי בייבי״ קיבלתי נשיקה על העורף מפאביו, צמרמורת נעימה קלה עברה בי. עמדנו שנינו על הגג בו ציירתי את העין לעבודה הקודמת שלי. אהבתי להסתכל מפה על הים... אהבתי לחשוב על כריס. לא האמנתי שיגיע היום שהוא יהיה פה. פאביו לא העלה בדעתו שזה מה שאני עושה, ולא חשב על זה בכלל שכריס במים. הוא ידע שהוא כאן ואני הבהרתי לו שזה לא מעניין אותי, לפחות ניסיתי.. עדיין מנסה.
ממילא כריס כל כך עסוק בתחרות שבקושי יש לו זמן לעשות משהו אחר. לא שאני חושבת שכדאי שנעשה שנינו משהו ביחד, אבל אולי סתם לקפוץ להגיד שלום... דיברנו פה ושם, שיחות קלות עד שפאביו התקשר או הופיע.
״היי״ אמרתי מחייכת. ״איך מתקדמת העבודה?״ הוא שאל מתכוון לעבודת הגמר שלי לשנה. הסיבה שבגללה בכלל חיפשתי את אבא שלי מלכתחילה. ״אל תלחיץ... יש לי עוד כמה חודשים״ חייכתי והוא גם. החלטתי לעשות עבודה שמייצגת את שני הצדדים שלי, לא יכולתי שלא לנצל את הרעיון המבריק שבחיים הכפולים שחוויתי. הצד האפל של מאט ואמא שלי, הסמים המשטרה וכל מה שבניהם, ומצד שני את חיי המלוכה; את הנרי ואת ההכתרה, את השמלות הארוכות היקרות והכתרים ותכשיטים. זה היה מדויק. החלטתי לעשות מיזם תמונות ואובייקטים, עוד לא חשבתי בדיוק איך אעשה את זה אבל אם יש לי אפילו רק רעיון אני יכולה להיות רגועה כי זה החלק הקשה וכל השאר פשוט יזרום מעצמו. ״לא מתכוון להלחיץ, סתם דואג לך״ הוא אמר ונתתי לו נשיקה קלה על השפתיים. ״קבעתי עם הבנות בבית הקפה, תרד איתי?״ שאלתי והוא הנהן. נתתי מבט אחרון לחוף הים וירדתי יחד איתו למטה כשהוא מחזיק לי את היד.

ראיתי כבר מהחלון מבחוץ את הבנות יושבות בפנים, וכשראיתי את ג'סטין יושב ליד מאיה פיספסתי דפיקת לב קלה. נכנסנו פנימה והתיישבנו על ידם, הרגשתי שמהרגע שנכנסתי ג'סטין נעל עלי מבט ולא שחרר. הרגשתי ככ לא בנוח, במיוחד שהיד שלו מלופפת סביב מאיה בביטחון. ״היי״ הן אמרו לנו כשהתיישבנו. ״איפה הייתם?״ קנדל שאלה שותה קפה קר מכוס חד פעמית גדולה. ״מצאתי את אריאל בגג״ פאביו אמר.

מאז שהוכתרתי אני מרגישה שאנשים מתייחסים לנוכחות שלי אחרת. זה קצת מבאס, וקצת לא... כי אם כולם יודעים שהוכתרתי אז כולם גם יודעים על העבר שלי. זה היה בכל העיתונים ובכל מהדורי הרכילות והחדשות. כולם דיברו על הזונה שהפכה לנסיכה. היו גם שמועות על התמכרות של סמים אבל זה לא שזה גרוע יותר מכל מה שעשיתי.
״כמה זמן אתם כבר פה?״ שאלתי מורידה ממני את התיק. ״הגענו עכשיו. סיימתי שיעור גרפיקה בדיוק״ סופי אמרה עם כוס תפוזים סחוט בידה.
הם דיברו בינהם בזמן שהרגשתי את המבט של ג'סטין עלי, זה עשה לי צמרמורת קצת ולרגע קפצתי מעט שהרגשתי את היד שלו על הירך שלי מתחת לשולחן אבל לא רציתי לעשות דרמה אז שתקתי.
״אני הולך להביא קפה״ גסטין אמר ונישק את מאיה על השפתיים וזה היה קצת מביך כשכולנו נכחנו, ובמיוחד כשהיד שלו הייתה עלי. ״אני אבוא איתך״ פאביו אמר לו וקם ביחד איתו מהשולחן והם שניהם הלכו לדלפק הקופות.

״נראה שזה רציני בינכם״ זואי אמרה למאיה והיא הסמיקה. ״כן... הוא מושלם״ היא המשיכה ואני עיקמתי פרצוף. ״מושלם?״ שאלתי והיא חייכה. ״הוא מושלם בדרך שלו... ואני אוהבת את הדרך שבה הוא מתייחס אלי״ היא המשיכה. ״אני אמרתי לך מה שאני חושבת...״ זואי אמרה ומאיה גלגלה עיניים. ״מה את חושבת אריאל? עכשיו בתור לא רווקה בטח קל לך לראות את זה אחרת״ מאיה שאלה אותי והרמתי אליה את המבט. ״אני שמחה שטוב לך מאיה..״ לא יכולתי להגיד לה- חבר שלך לא מפסיק לפלרטט איתי מאיה. שימי לב, הוא חמור.
״אם כבר מדברים על אריאל... מה קורה איתך? וכל הסיפור עם כריס?״ אנדי שאלה ואני נאנחתי. ״אנחנו בקושי מדברים... שחררתי ממנו. אני עם פאביו וטוב לי וזה לא הוגן לזרוק אותו לטובת כריס פתאום״
״לא פייר? אריאל אנחנו מדברות על מערכת יחסים לא על בן זוג למעבדה״ קנדל אמרה. ״לא התכוונתי לזה ככה, פשוט אני אוהבת את פאביו ותמיד משהו מסתבך לי ולכריס ואני לא אקח עליו סיכון. אני לא אתן לו לבלבל אותי״ הסברתי והן הבינו בסוף, כי הן היו חייבות להבין את זה.

עברו עלי ימים לא פשוטים... עם פאביו, עם מה שגיליתי עליו... עם ההכתרה, הקרבה לאבא שלי. עם הרכילות בעיתונים ועם המאבטחים שלפעמים נמצאים סביבי, עם הראיונות שמבקשים ממני לעשות ועם צלמי הפפראצי. זה היה מוזר. הפכתי פתאום מאף אחת לבת מלוכה, ושלא נזכיר את ההופעה של כריס, אחרי כל כך הרבה זמן שלא התראנו. הכל מוזר לי ואני צריכה לעשות צעדים קטנים וזהירים, וזה אומר להיצמד לפאביו.
ישבנו ודיברנו קצת עד שהסתכלתי בשעון והבנתי שאני צריכה לזוז לשיעור. ״אני צריכה ללכת... אני אדבר איתכם אחרי... אפשר לעשות משהו הערב״ אמרתי ונעמדתי, לוקחת את התיק חזרה על הכתף. ״אני אלווה אותך גם אני צריך לזוז״ ג׳סטין נעמד מפתיע אותי. הסתכלתי עליו מוזר אבל לא אמרתי כלום. שוב, לא רציתי לעשות דרמה אז שתקתי והוא חייך אלי ונעמד. יצאנו החוצה יחד והתחלנו ללכת ״מה אתה עושה ג׳סטין?״ שאלתי אותו בלי סבלנות. ״מלווה אותך לכיתה, את לא חושבת שאני יכול להיות מאבטח? תאמיני לי אני לא אתן לאף אחד להתקרב אלייך״ הוא אמר וכבר התחלתי להתעצבן. ״תקשיב ג׳סטין. אם אתה מתכוון לפגוע במאיה אז בסדר. אולי ככה היא תבין מה אתה, אבל זה לא יקרה איתי אז תפסיק לנסות״ אמרתי והוא חייך מעט. ״למה אתה מחייך?״ שאלתי כשהוא צעד על ידי. ״כי הייתה לי תחושה לגבייך וצדקתי... את לא הילדה הטובה והתמימה שחשבנו שאת... ידעתי שיש בך משהו אפל״ הוא החליק את היד שלו על התחת שלי ומיד העפתי אותה. ״זה היה פעם וזה מאחורי. ותפסיק לגעת בי ככה או שאני אדאג שזה יקרה לבד״ איימתי עליו.
״חשבתי שאת אוהבת את זה ..״ הוא אמר לגמרי מתגרה בי. ״מספיק! אולי פעם אהבתי את זה ואולי אתה מתלהב מהעבר שלי אבל אני לא כזאת יותר.״ אמרתי עצבנית כשהיינו לבד רק אני והוא. הוא התקרב אלי מדי, מרחק שלא היינו אמורים להיות בו.. הרגשתי את הנשימות שלו עלי ולרגע הפסקתי לנשום. ״את מדליקה אותי כל כך אריאל... רואה? עכשיו אני רוצה אותך אפילו יותר״ הוא אמר ונתן לי נשיקה בזווית הפה, ברמה כזאת שהשפתיים שלי עקצצו. הוא הלך וכל האוויר יצא ממני בבת אחת. לעזאזל מה הוא רוצה ממני. ואם הוא רוצה ממני משהו אז למה הוא עם מאיה?

כאילו שחסרות לי צרות עכשיו. שיניח לי בשקט...