Helps

פרק 75+76- מסיבה

***נקודת המבט של אריאל****

אני יודעת שכבר פגשתי את המשפחה של פאביו בעבר, לא הרבה... אבל הפעם לפגוש אותם היה מבעית. אני יודעת שלא הייתי הילדה הכי טובה בזמן האחרון, ואני בטוחה שהמשפחה שלא לא אוהבת אותי ולא אוהבת את הרעיון שאנחנו מתחתנים.. אבל זה מה שיש ואני אנסה לעבוד על זה, ואנסה לגרום להם לסמוך עלי שוב.
הם הגיעו לצרפת וישבנו בבית של הנרי לארוחה גדולה עם המשפחה שלי והמשפחה שלו, וזה היה מביך כמובן. השולחן היה גדול ומלא במאכלים, מספר מלצרים הביאו ולקחו אוכל כל כמה זמן ואני יודעת שהיו לפחות שני שפים במטבח. ״אז אריאל, ראינו שהיית בבית היתומים, זה היה מעשה נחמד מאוד״ אווה אמא של פאביו אמרה, ״זה היה חשוב לה כי אריאל הייתה בעצמה בבית יתומים״ פאביו מיהר להגיד, ראיתי כמה היה לו חשוב גם שהיא תאהב אותי. ״כן.. אנחנו יודעים״ אלכסנדרה אחותו של פאביו אמרה בזלזול. היא אוהבת אותי הכי פחות מכל מי שנמצא עכשיו בחדר. אני לא יודעת למה זה, אבל היא שונאת אותי, אני מניחה שזה שילוב של העבר המביך שלי שמביך את המשפחה שלה, לבין זה שהיא יכלה להיות המלכה במקומי אם פאביו לא היה מתחתן. ״אלכסנדרה״ אווה אמרה לה והיא השתתקה, אבל אז הגיבה שוב, ״איך הייתה חופשת האביב?״ ידעתי שהיא עושה את זה בכוונה. ״היה נחמד, אבל עשיתי טעויות... זה לא מי שאני היום״ אמרתי כשהגישו לנו מנות עיקריות. ״עשית שטויות? אה את מתכוונת לסמים? או לבנים שהיית איתם?״ היא שאלה, היא הייתה צעירה, בת שש עשרה, אז לא התייחסתי אליה ברצינות גדולה מדי. ידעתי שהיא עצבנית והיא מרגישה קנאית לאח שלה ובכללי למשפחה שלה וקיבלתי את זה. ״שניהם״ אמרתי וראיתי שעצבן אותה שעניתי בכנות והיא השתתקה. ״תודה שבאתם, אנחנו מתרגשים מאוד לקראת החתונה״ דוריאן אמרה למשפחה של פאביו, ״גם אנחנו מצפים לה מאוד, הבית שיהיה לכם עומד ריק כבר יותר מידי זמן״ פיטר אבא של פאביו הסביר. זה היה מוזר, לשבת מול מלך שוויץ בשולחן, כנראה שאני צריכה להתחיל להתרגל לזה.

לא חשבתי על העניין שאני צריכה לעבור לשוויץ, אבל אני יודעת שזה ייקח הרבה זמן ולא מיד אחרי החתונה וכנראה שעד אז כבר אתרגל. זה לא סתם ככה שפתאום מנסיכת צרפת עוברים להיות נסיכה בשוויץ, שום דבר פה לא בא בקלות. הרגשתי את פאביו מחזיק לי את היד מתחת לשולחן כאילו מנסה להרגיע אותי אבל באמת שלא היה בשביל מה, אני חושבת שבשלב הזה של החיים כבר היה לי עור של פיל. כמעט.

***********

נסענו פאביו, אני ומרלין יחד עם מרסל והמאבטחים לאיזור יפה בקרבת ביאריץ, לנסיעה אולי הכי מיותרת שיכולה להיות- ליקב מפורסם לבחור סוגי יינות לחתונה. זאת אומרת... כל הנסיעה הזאת היא רק בשביל לבחור יין? אז כמובן שלא, זה בשביל הבעלים של היקב, כדי שכולם ידעו שהחתונה המלכותית בחרה בו, וזה היה נראה קצת מגוחך אבל ככה זה עובד. נסענו כדי ״לבחור״ יין ובעיקר לתת לצלמים לצלם אותנו טועמים. אחרי נסיעה ארוכה וטיסה קצרה הגענו ליקב, הוא היה מהמם! מלא בשדות ירוקים מסביבו ואפשר לראות הרים מסביב, מזג האוויר היה מושלם אפילו מעט קריר עם שמש נעימה. היו הרבה אנשים, כנראה בכוונה. בדרך כלל כל מקום שאנחנו מגיעים אליו מסודר במיוחד בשבילנו ואין איש חוץ מאיתנו, אבל הפעם זה היה בשביל היחסי ציבור, ולא התווכחתי יותר מדי.
״ברוכים הבאים״ הבעלים של היקב בירך אותנו, הוא סיפר לנו לא מעט על המקום והיה נראה כמה שהוא מתרגש ובהתחלה הייתי קצת אנטי אבל עכשיו כשראיתי כמה הוא מתרגש הרגשתי קצת לא נעים, כנראה שהוא כבר שבועות מכין את המקום רק בשבילנו וחושב כל יום על איך יהיה הסיור שלנו, וזה גרם לי להרגיש רע, שאנשים ככה מתאמצים בשבילי, זה גרם לי להרגיש לא בנוח. אז עשיתי את המיטב וניסיתי להיות באמת בתוך זה.