Helps

פרק 23- פרפרים פרפרים

***נקודת המבט של אריאל***

לא יכולתי להיכנס יותר לבית המשפט הזה. כל פעם שאנחנו פה יש לי הרגשה רעה... כאילו שזה לא בסדר. לא רציתי לראות את מאט, ועכשיו אני רואה אותו יותר מדי. הוא כל הזמן מסתכל עלי במבט שלא הצלחתי להבין, אבל זה לא היה נראה טוב או שמח. הוא לא דיבר איתי, הוא יודע שאסור לו, וזה מה שהכי הפחיד אותי.
כריס ואני עדיין לא דיברנו, וזה כבר נהיה ממביך לפשוט מיותר ומפגר.. אין לי מה להגיד לו, וכנראה שגם לו אין מה להגיד לי.
״מאט פשוט היה סכנה אחת גדולה לאריאל. אריאל נמצאה בסביבה מסוכנת, בה האחראים עליה והנמצאים סביבה מוצפים בעבר רע, לא משמשים דוגמא ובעיקר מאיימים עליה״ עורך הדין שלי אמר כשאני כמובן ישבתי שם ושתקתי. מה עוד יש לי לעשות? פשוט לתת לכולם לדבר עלי בקולי קולות בלי בושה...
״אני קורא לכריס לעלות״ עורך הדין של מאט אמר והסתכלתי לכיוון כריס שלא הסתכל עלי בחזרה. הוא נעמד ועלה לשבת מול שולחן העדים על יד השופט. היה שקט לכמה שניות כשעורך הדין הסתובב ברחבה, הסתכלתי לכיוון גרייס, היא נראתה מעט לחוצה? לא כל כך הבנתי מה קורה.
״כריס״ עורך הדין התחיל לדבר איתו. ״לומד בתיכון קרווד, שנה אחרונה?״ הוא שאל וכריס הנהן באדישות. ״תלמיד ממוצע שמבלה בעיקר בגלישה בים, זה נכון?״ הוא שאל ותהיתי לאן הוא חותר. כריס המשיך להנהן נראה כאילו רוצה להיות בכל מקום אחר רק לא שם.
״חברה יש?״
״מתנגד! הוא מציק לעד״ עורך הדין שלי קפץ. ״נדחה״ השופט אמר ונתן לעורך הדין של מאט להמשיך.
״יש חברה או אין?״ הוא המשיך וכריס נאנח. ״אין״ הוא אמר ועורך הדין הינהן. ״מוזר, כי אני רואה שהייתה אחת״ הוא אמר פותח מן תיקייה חומה, תהיתי מה המבט על הפנים של כריס אומר. ״עבר הרבה זמן....״ הוא אמר קורא בתקייה, אני רק הרגשתי מבולבלת מכל העניין. ״אשלי, מצלצל מוכר?״ ראיתי שהלסת של כריס קפצה, ותהיתי למה הוא עצבני. ״מתנגד״ עורך הדין שלי שוב אמר.
״מתקבל, איך זה מתקשר מר מילר?״ השופט שאל את עורך הדין.
״נאמר פה שוב ושוב שמאט היווה סביבה רעה לאריאל, עם דוגמא רעה ועבר חשוך...״ הוא המשיך. ״אם תקראו בתיק של כריס תוכלו לראות סיפור קצת מוזר...״ הוא אמר.
״כריס, זה נכון שהכנסת את חברה שלך להריון?״ הוא שאל אבל לא באמת נתן לכריס לענות, לא שהיה נראה שהוא התכוון, אני רק ישבתי פה מבולבלת ושתקתי.
״וזה נכון שנעלמת פתאום? השארת אותה לגמרי לבד?״ הוא המשיך.
״וחזרתי״ כריס מיהר להגיד בטון מאופק ועורך הדין הסתובב אליו. ״אבל זה כבר היה מאוחר מדי, לא?״ הוא אמר וכריס שתק. נראה עצבני מתמיד.
״אז יש לנו פה מקרה של נער בשם כריס, שלא פחות מפעם אחת השתמשת בסמים, מכר אותם, הכניס את חברה שלו להריון וגרם לה להתאבד --״ הלב שלי קפא.
״מתנגד!״ עורך הדין שלי קפץ. ״נדחה!״ השופט צעק ועורך הדין של מאט המשיך. ״וחי עם אריאל בבית החדש שלה עשרים וארבע שעות ביממה, משמש לה לדוגמא, מתהלך לצידה כמו שומר ראש. אז להגיד שמאט היווה עבורה דוגמא רעה ומסוכנת...? הוא לא היחידי.״ הוא אמר, ״סיימתי עם העד כבוד השופט״ הוא סיים והלך להתיישב במקומו.
ישבתי בשקט במקום שלי, קצת קפואה ומבולבלת.
השופט החליט על דחיית המשפט שוב כמובן וכולם התחילו לצאת החוצה, הפעם כשמאט מתבקש לצאת ראשון.
ישבתי שם בשקט, בוהה קדימה ומרגישה קצת בשוק. כולם יצאו, אבל לא באמת שמתי לב. שמעתי את גרייס קוראת לי אבל התעלמתי, כי לא באמת הקשבתי. שמעתי שהיא התלחששה מאחורי כנראה עם דני כשהם התייעצו מה לעשות.
לא רציתי לגרום לבעיות, פשוט הייתי צריכה את השקט והלבד שלי רגע, רק כדי להבין כמה דברים עם עצמי. ״תחזרו, אני אחזיר אותה..״ שמעתי את כריס אומר להם בשקט מאחורי והאחרון שרציתי שישאר פה יהיה כריס. אפילו לא אחרון.