Helps

פרק 67- מה בעתיד?

***נקודת המבט של כריס***

היינו כל רגע נתון יחד. ישנו ביחד, אכלנו ביחד, גלשנו ביחד, בילינו יחד. זה היה שונה מכל שאר הפעמים שיצאנו, הפעם זה היה.. כאילו שלב אחר. הרגשתי שאנחנו באמת בזוגיות בפעם הראשונה וזה הרגיש מדהים. לא ידעתי מה זה באמת להיות עם חברה שלך עשרים וארבע שבע. זה לא שהיינו הזוג הדביק הזה, ידעתי שהיא תשנא אם אנשק אותה מול החברים או אחזיק לה את היד, אבל לא הייתי צריך... פשוט להיות לידה ולדעת שהיא שלי זה הספיק לי, זה עשה לי נחת ושקט בלב. לא הייתי צריך פתאום לדאוג מכל בחור שיתקרב או ממסיבה שנלך אליה, סמכתי עליה.

שיחקנו כדור עף על החול תחת הכוכבים, כרגיל רעש מסיבה היה ממש קרוב אלינו, ואורות קטנים האירו את קו החוף. שיחקנו קבוצה נגד קבוצה באופן אקראי, בערך כבר שלושה משחקים עד שזואי התעייפה ושברה את המשחק בריצה למים, ואחריה גם כולם. נשארנו לעמוד אריאל ואני עם רשת המשחק שביננו והיא צחקה עד שעברתי לצד שלה מתחת לרשת. היא הושיטה לי את היד ותפסתי אותה לפני שקירבתי אותה במהירות אלי, הכנסתי אותה לנשיקה נעימה לפני שהרמתי אותה עלי ועשיתי חצי סיבוב שגרם לה לצחוק. ״אתה כל כך יפה״ היא אמרה מחזיקה את הפנים שלי בידיים שלה, ״אני יודע״ הרמתי גבות והיא צחקה ונתנה לי צביטה קטנה לפני שהורדתי אותה לקרקע. ״גלידה?״ היא שאלה והנהנתי לפני שהתחלנו ללכת לכיוון מרכז העיר.
עלינו מהחוף לחנות הגלידה שהשקיפה על הים מלמעלה, לקחנו כדור כל אחד והתיישבנו בחוץ. ראיתי איך האוויר החמים כבר מלטף לה את הפנים השזופות והזוהרות שלה, ושמחתי לראות איך היא נהנת מהגלידה כמו ילדה קטנה. ״זה כאילו אמור להיות דייט?״ היא שאלה צוחקת תוך כדי שאכלה מהגלידה, גורמת לי לצחוק על הדרך בה היא נראתה כמו ילדה קטנה אפילו עוד יותר. ״נראה לי שאנחנו הרבה אחרי השלב הזה״ אמרתי אוכל גם מהגלידה שלי.

״סיפרת לאבא שלך?״ שאלתי אותה, ״סיפרתי לו מה?״ האמת שהשאלה הזאת הייתה אפילו קצת מעליבה. ״על הפצעים החדשים שצמחו לך על הפנים״ אמרתי והיא נראתה מבולבלת. ״עלינו אריאל, מה עוד יכול להיות?״ שאלתי לא מבין למה היא מתנהגת כל כך מוזר. ״הרבה...״ היא נאנחה והרמתי גבה.
״הברזתי לפאביו מהטיול שלנו באירופה, באתי לכן, עשיתי סמים, הצטלמתי חצי ערומה, התנשקתי עם גברים זרים והכל כנראה מתועד.״ היא הסבירה גורמת לי עכשיו לחבר גבות. ״ולא דיברת איתו בכלל??״ שאלתי המום והיא נאנחה. ״לא.. אני לא יודעת מה לעשות עם זה עכשיו. פאביו הלחיץ אותי כשאמר לי שזה בכל העיתונים ופשוט בחרתי להדחיק את זה. עכשיו להתקשר ולהגיד לו ׳היי אבא עשיתי מלא שטויות אבל עכשיו אני עם כריס אז זה בסדר׳?״ היא אמרה ונאנחתי. ״אריאל איך את מביאה את עצמך למצב הזה..?״ באמת שלא ידעתי מה להגיד. ״וואו תודה כריס זה עזר מאוד״
״סליחה.. לא התכוונתי לזה ככה.. פשוט תתקשרי אליו תסבירי לו הכל״
״לא. יש סיבה שהוא לא התקשר אלי עד עכשיו, ואני דיי מפחדת לדעת מה היא. אני מקווה שלא עשיתי לו התקף לב״ היא אמרה גורמת לי להוציא חיוך. ״בסדר. אם את מרגישה שאת לא יכולה להתעסק עם זה עכשיו אז אל״ הושטתי לה את היד והיא לקחה אותה וחייכה.