Helps

פרק 33- לאט

***נקודת המבט של אריאל***

״את ארוזה?״ כריס שאל אותי, וכן, הייתי ארוזה, אבל עדיין לא הרגשתי הכי טוב בנוגע לזה. משהו שם לא היה נראה לי נכון... לא יודעת. ״כן..״ אמרתי בשקט והוא חייך כשלקח את התיק שלי. לא היה לי הרבה מה לארוז ליומיים, אז התיק לא היה גדול וגם לא כבד. ״אני יכולה לקחת״ אמרתי כשעדיין הרגשתי לא בנוח עם מה שקורה פה. ״את לא צריכה כלום, בואי״ הוא אמר ויצאתי אחריו לחנייה בזמן שהוא הכניס את התיקים לתא המטען.
״כריס״ ראיתי שאבא שלו פתאום יצא החוצה וכריס מיד נאנח בזמן שדני מתקרב אלינו. ״תכנסי לאוטו״ הוא אמר נחוש והסתכלתי עליו קצת מוזר אבל כשהבנתי שהוא רציני נכנסתי למושב על יד הנהג וראיתי איך אבא של כריס מתקרב אלינו, אליו.

״כריס זאת טעות״ שמעתי במעורפל אותם מתחילים לדבר אבל לא הסתכלתי לכיוונם, התנהגתי כאילו לא שמעתי מכלום. ״אבא, תן לי פעם אחת להחליט בשביל עצמי״
״כריס תעשה לעצמך טובה, תעזוב את זה, תעזוב אותה... אני דואג לך״ לא שמעתי את דני מדבר הרבה פעמים. אבל עכשיו זה היה מפתיע. ״אבא תפסיק! תן לי לנצל את הימים האחרונים איתה זה חשוב לי... אני אהיה בסדר היא תהיה בסדר הכל בסדר״ הוא אמר וראיתי שהוא נותן לו לחיצה על הכתף לפני שנכנס לאוטו על ידי, והייתה דקה של שקט.
״מצטער... מוכנה לזוז?״ הוא אמר ואני הנהנתי בשקט לפני שהוא התחיל לנסוע. הנסיעה הייתה שקטה, פשוט הרגשתי לא טוב עם כל מה שקורה פה למרות שראיתי שהוא מתאמץ. זה נראה טיפשי, מה שאנחנו עושים... זה לא בריא אני לא יודעת כבר.

״את שקטה״ הוא אמר ואני נאנחתי. ״מצטערת... זה סתם אני--"
״זה בגלל אבא שלי?״ הוא פתאום שאל גורם לי להרים גבות. ״מה?״ שאלתי למרות שידעתי על מה הוא מדבר. ״שמעת את השיחה...״ הוא פתאום נאנח.
״כן אבל... בלי קשר כריס אולי זה לא כדאי--״
״הבנתי אותך״ הוא מיד אמר עוד לפני שהספקתי לסיים להגיב ובשנייה חתך לסיבוב פרסה שדיי הבהיל אותי. ״כריס מספיק״ ידעתי שהדרמות מתחילות וכבר למדתי להיות רגועה אליהן. ״כריס לא התכוונתי לזה ככה אבל בבקשה תחשוב רגע ותפסיק להיות כזה עצבני!״ הוא נסע במהירות עצבנית והגענו הביתה יותר מהר משהספקנו לצאת. הוא מיד כיבה את המנוע ויצא מהאוטו לפני שטרק את הדלת ומיד נכנס פנימה. נאנחתי לכמה שניות ויצאתי מהאוטו גם אני, נכנסת לתוך הבית והולכת למטבח לקחת לי כוס מים. שתיתי ממנה בשקט כשראיתי את כריס יורד במדרגות עם חליפת גלישה וגלשן ויצא, ולא עבר הרבה זמן עד ששמעתי אותו נוסע עם האוטו משם.

״מה קרה?״ בתאני הגיעה למטה כנראה ששמעה את טריקות הדלת והלכה אחרי לסלון כשהתישבתי שם עם כוס המים. ״כלום... כואב לי כבר הראש״ נאנחתי והיא התיישבה לידי נאנחת. ״בחיים לא ראיתי את כריס ככה״ היא אמרה וליטפה לי את הראש לפני שהתחילה לצחוק קצת ואני הסתכלתי עליה מוזר. ״למה את צוחקת?״ שאלתי מבולבלת כשהצחוק שלה עלה לאט לאט. ״את מטמטמת אותו... אשכרה מטמטמת אותו״ היא צחקה וגרמה לי לצחוק מעט אבל לא כי מצאתי את זה מצחיק, רק בגלל שהיא הייתה נראית משוגעת.
״הלוואי ואני הייתי מצליחה לעשות את זה למישהו״ היא אמרה ונאנחה עם חיוך.
״חלומה של כל אישה״ אמרתי מחייכת והיא צחקה מעט. ״מה כבר רציתי? גבר שיעשה הכל כדי להיות איתי?״ היא אמרה גורמת לי לצחוק. ״אני יודעת שהוא אח שלך... אבל הוא דפוק בתאני.. זה לא גבר החלומות של אף אחת...״ מעולם לא היה לי גבר חלומות, גם לא חשבתי שיהיה. כריס נכנס לי ללב ברור, אבל... עד שהסתדרתי על עצמי, אני לא יכולה להרשות לעצמי משהו מסובך כמוהו.
״את דפוקה״ היא אמרה ונאנחה. ״הוא תכנן את סוף השבוע הזה שלכם כבר במשך כל השבוע. רק מחפש איך לרצות אותך ובו זמנית לא לאכזב אותך כשיגיע הרגע להיפרד. אני לא יכולה לתאר לך בכלל כמה חפירות קיבלתי ממנו השבוע, כבר התחלתי לרגע אפילו לשנוא אותך״ היא אמרה כשלקחה את כוס המים שלי ושתתה ממנה. אני הסתכלתי עליה לכמה שניות וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה ׳שיט׳.