פרק 18- הסתרות

7.8K 499 46
                                    

***נקודת המבט של אריאל***

״אוקיי אוליב כשאגיד לך ׳עכשיו׳ תתחילי לחתור״ אמרתי לאחיינית של סאני במים הרדודים של החוף. היא הייתה בת 7, עם שיער בלונדיני עדין ועייני תכלת ענקיות. לימדתי אותה ואת חברות שלה לגלוש במשך השעה האחרונה, ואני חייבת להודות שהן חמודות, ממש חמודות, אבל לא אודה בזה בפני מישהו, בטח שלא בפני סאני. ״עכשיו״ אמרתי לה והיא התחילה לחתור חזק בצורה מצחיקה, לא יכולתי שלא לחייך, בדרך מסתכלת ששאר הבנות מסתדרות, ובדיוק כשסובבתי מבט הגל אכל את אוליב ומיד מיהרתי אליה להרים אותה מהמים. ״את בסדר?״ שאלתי והיא התחילה לצחוק ולהשתעל באותו הזמן, וככה גם החברות שלה. מיד נשמתי לרווחה וצחקתי איתן. ״לא ידעתי שיש לך אחות״ הרמתי את הראש כדי להביט בכריס עומד עם הגלשן שלו על קו המים. ״מתאים לך אחת״ הוא אמר ואני נאנחתי. הוא יודע יפה מאוד מי זאת.. ״אפשר להצטרף לשיעור?״ הוא שאל. ״לא״ אמרתי מיד. ״למה?״ הוא שאל כשהתיישב על הגלשן במים הרדודים. ״כי זה שיעור של בנות״ אמרתי והבנות הקטנות גיבו אותי מאחורה. ״הבנתי... אוקיי״ הוא אמר והתחיל לשחות עם הגלשן לצידנו, ותהיתי מה הוא זומם כי ידעתי בוודאות שהוא זומם משהו. הוא תפס גל גדול והתחיל לגלוש עליו ולבצע פעלולים שאני חייבת להודות היו באמת מרשימים.
הבנות אמרו ״ואו!״ ביחד בשוק ואני נאנחתי. ידעתי שהוא זומם משהו... חמור. ״אריאל תני לו להצטרף! הוא ילמד אותנו לעשות את זה!״ אוליב אמרה ואחת החברות שלה הצטרפה אליה, ואז כולן הצטרפו אליה ואני נאנחתי למרות שידעתי שהן ממש לא יכולות לבצע דבר כזה, הן בכלל לא מתכוונות לצאת מגבול הגלי קצף. ״אתה יכול להצטרף!״ אוליב אמרה בקול מתוק כשכריס הלך על החוף לידנו, ולעזאזל הוא היה נראה טוב עם החליפה, השיער הרטוב והגלשן בידו. למה הוא נראה טוב?!
הוא הסתכל עלינו וחייך חיוך מעצבן כשהתקרב לאט. ״לא לא, זה שיעור של בנות...״ הוא אמר ואני לא יכולתי שלא לחייך. הוא כזה מעצבן!

״בבקשהההה בבקשה תצטרף אלינו״ אוליב התחננה. ״אוקיי.. אבל רק אם אריאל תבקש יפה״ הוא אמר ואני מיד התעצבנתי. ״לך תז--״ מיד עצרתי את עצמי ונאנחתי. ״לא יקרה״ אמרתי משלבת ידיים ומיד הבנות התחננו אלי ונאנחתי שוב. ״בבקשה תצטרף אלינו כריס!״ אמרתי בעצבים בין כל ההתחננויות המעצבנות של הילדות. ״את יכולה לחזור על זה?״ הוא שאל ומיד העפתי עליו מים. ״אל תגזים!״ התעצבנתי והוא צחק. ״אם את כל כך מתעקשת, אצטרף״ הוא אמר ונכנס עמוק יותר למים והופתעתי כשהוא התקרב אלי והניח לי נשיקה על הראש ומיד קפץ על הגלשן והתחיל לחתור. ״רק בואו נשחה דרומה יותר, הגלים שם הרבה יותר מתאימים לכן״ הוא אמר והן התחילו לחתור אחריו כשאני נשארתי שם מעט בשוק ממה שקרה אבל אז מיד התחלתי לחתור אחריהם.
כריס עזר לי לשלוח את הבנות לגלים, ולעזור להן לעמוד. ואני חייבת להודות שהיה כיף, הן אהבו אותו והוא ממש הסתדר איתן. הוא אפילו הביא במיוחד את הלונגבורד כדי לתת להן לשבת על הגלשן שלו ותוך כדי לגלוש כשהן יושבות שם בתורות אחת אחרי השנייה, וזה היה נראה כאילו זאת הייתה החוויה הכי גדולה שלהן עד היום, וזה קצת גרם לי לחייך. ״אתם חברים?״ אחת החברות של אוליב שאלה גורמת ללב שלי לדלג על פעימה. ידעתי שחברים בגיל הזה אומר בני זוג וזה קצת הצחיק אותי. ״לא...״ כריס אמר חוסך את זה ממני למזלי. ״לא משנה מה אני עושה היא פשוט לא שמה עלי״ הוא המשיך והבנות התחילו לצחוק ואני גילגלתי עיניים אבל לא באמת יכולתי שלא לחייך קצת. ״זה בגלל שאריאל היא אישה, ונשים תמיד קשות להשגה!״ אוליב אמרה בקול מתוק שגרם לי לצחוק מעט. ״הא באמת..? כנראה שאצטרך לעבוד קשה״ כריס אמר אבל נמנעתי מלהסתכל עליו.
״לא.. זה בגלל שכריס לא יודע מה הוא רוצה ואנחנו ה׳נשים׳ מתרחקות מבנים כאלה, שמעתן?״ אמרתי להן והן הינהנו ואהבתי איך שהן שיחקו את עצמן כמו נשים קטנות וסנוביות. ועוד יותר אהבתי להנהיג אותן לשם. אני יודעת שזה לא היה בריא, אבל היי מה אני בכלל מבינה בדברים האלה אני רעילה בכל דבר שאגע בו. כריס הסתכל עלי ורק חייך חצי חיוך. ״כדאי תקשיבו לה בנות, היא יודעת מה היא אומרת״ הוא אמר והסתכל עלי ושוב נמנעתי מלהסתכל עליו כשלא רציתי ליצור יותר מידי חיבה כלפיו.
השמש התחילה לשקוע ויצאנו החוצה מהמים, ישר לשטוף את עצמנו ואת הגלשנים.

HelpsWhere stories live. Discover now