Helps

פרק 28- אינטרסטים

***נקודת המבט של כריס***

״נו!! נו! תבעט!״ לוגן התעצבן על הטלווזיה, ישבנו אצל גיל כמה חברים וצפינו במשחק אבל פשוט לא יכולתי להתרכז. המצב חרא ביני לבין אריאל וזה מטריף אותי. אני יודע שזה בגללי ואני יודע שאני גרמתי למצב הזה, והסכמתי לזה כשידעתי שזה עומד לקרות, אבל לא ציפיתי להרגיש עד כדי כך רע. ״מה יש?״ שיין שאל אותי כשפתח לי בירה והציע לי אותה, לקחתי אותה ולגמתי ממנה. ״סתם..״ נאנחתי, יהיה מפגר לדבר על זה, זה לא יעזור ובנינו אני יודע שהוא ממילא מבין במה מדובר. ״כריס, כשבאת להתייעץ איתי אם לעשות למאט את המהלך הזה או לא, הזהרתי אותך לפחות שלוש פעמים שאולי לא תעמוד בזה. אל תתחרט עכשיו״ הוא אמר ואני נאנחתי. ״אני לא... אני לא מתחרט״ אמרתי מנסה לשכנע את עצמי. ״אז תפסיק. הצלת לה את החיים, עשית את המעשה הכי לא אנוכי שאי פעם ראיתי ואני מעריך אותך יותר מאי פעם, חשבת עליה קודם כל לפני הכל וזה הכי חשוב ואתה תזכור את זה לכל החיים שלך״ כן החיים שלי שיהיו בלעדיה. עוד לא תפסתי את זה, עוד לא הבנתי מה זה אומר. יהיה לי אסור לראות את אריאל יותר בחיים. אני לא אראה אותה יותר בחיים, היא לעולם לא תהיה חלק מהחיים שלי וסביר להניח שלא אדע בכלל איך החיים שלה מתנהלים.

הבטחתי לעצמי שלא אחשוב על זה כדי שאוכל לקבל החלטה בצורה טובה יותר. ברגע שהבנתי שהיא הולכת לחזור לחיים החרא שלה בגללי מיד הלכתי לעורך הדין וניסיתי למצוא כל דרך מילוט שרק אוכל. רק לא ציפיתי שזה יהיה כזה מפתיע. לא ציפיתי שתגיע השלכה כל כך גדולה, ובטח שלא ציפיתי שיתגלה סיפור כזה מפתיע על אריאל.
אבל איך אפשר שלא לחשוב על זה? בסדר, עשיתי את ההחלטה ואין דרך חזרה מפה, ובכל זאת זה לא מונע ממני להפסיק לחשוב על אריאל.
״כן..״ נאנחתי.
״מה כריס, אריאל עוזבת?״ גיל שאל, ״כנראה..״ אמרתי בשקט שותה מהבירה שלי. ״איך זה קרה?״ הוא שאל ואני נאנחתי רק כשהייתי צריך לחשוב על זה. ״היא אומצה באופן לא חוקי... צריכה להתרחק מהאיזור הזה״ זה הכי הרבה שיכולתי להסביר להם עכשיו. ״טוב אל תהיה כזה מבואס, ממילא היא כמו אחותך אם נכנס לפרטים, לא באמת יכולתם להיות ביחד״ לוגן אמר גורם לי לתת לו מכה לראש. ״קדימה... בואו נצא״ שיין אמר וכולנו נעמדנו מתחילים להיכנס למכונית, שיין נהג.
הייתה מסיבה היום, לא משהו גדול מדי אבל חשבנו שכדאי ללכת. סיימנו לראות ביחד את המשחק והלכנו למסיבה שהייתה לא רחוקה מהשכונה שלנו.

הנסיעה לא הייתה ארוכה, נכנסנו פנימה למקום החשוך והרועש שאנשים כבר רקדו בו והספיקו כנראה לאבד תחושת זמן, למען האמת גם אני רציתי. מיד ניגשנו לבר והורדתי שני שוטים לפני שהזמנתי בירה כהה. אני אומנם רוצה לאבד תחושת זמן אבל אני לא רוצה להיות סמרטוט הערב.
״תראו אותה״ גיל סימן עם הראש לבחורה סקסית שרקדה ממש מולינו. היא הייתה בלונדינית, שווה בטירוף, ורקדה כמו אחת שיודעת איך היא נראית. ״מה עוצר בעדייך״ שיין שאל ואנחנו צחקנו. ״החברה שלה״ הוא אמר וראינו שהיא רוקדת עם מישהי שנראתה כמו העתק שלה. ״הבחירה קשה מדי״ הוא אמר גורם לנו לצחוק לפני שהזמנו עוד סבב שוטים. שיין נשאר רק עם הבירה שלו, הנהג להערב. ״כריס יעזור לך לבחור״ לוגן אמר ואני שתיתי מהבירה שלי. ״מה כריס? שפשוט יזיין אחת מהן מה אכפת לי״ אמרתי יודע שאין לי כוחות למשחקים שלהם. ״תבחר ראשון, זה יקל על גיל״ הוא אמר גורם לי להאנח כנגד המוזיקה החזקה. ״לא היום..״ אמרתי יודע שאני ממש לא במצב רוח לזה. ״נו באמת כריס... תראה את זה, איזה דבר״ הוא אמר מזיל ריר על שתי הבנות היפות. ״אין לי בעיה עם רבעייה אם ממש קשה לך לבחור״ הוא המשיך קורץ וגורם לי לגלגל עיניים כשהבנים צחקו, וזה היה בדיוק אז כשהעיניים שלי ננעלו על נערה עם שיער בלונדיני מלוכלך ולקח לי כמה שניות להאמין שזאת אריאל. הייתי צריך לדעת שאחותי תביא אותה לפה.