אני צועדת במסדרונות בית הספר, בחורים מביטים בי, כרגיל. אני פותחת את הלוקר שלי, מרגישה יד מונחת על כתפי השמאלית, אני מסתובבת לראות מי שם את ידו עליי. זה בחור יב, אני מנסה להתעלם וללכת לכיתת המדעים שלי, אבל הוא אינו נותן לי לעבור.
"אני יכולה לעבור? אני מאחרת לשיעור!" אני אומרת לו.
"מה את אומרת... על פיצה מחר?" הוא שואל ואני מניע את ראשי לשלילה. "למה לא?" הוא שואל מתקרב אליי יותר. אני דוחפת אותו מעליי הולכת לכתת המדעים שלי. הם חייבים להפסיק לעשות את זה. אני נכנסת לכיתתי, וכרגיל ברגע שאני נכנסת כל העיניים מופנות לעברי. אני מנסה להתעלם ולהמשיך הלאה אבל המורה עוצרת מבעדי.
"מיסה קונור!" היא קוראת בשמי.
"כן?" אני פונה אליה.
"למה איחרת?"
"מישהו מ-יב עצר אותי!"
"דיי! עד כאן, תמיד אותו תרוץ." ואני יודעת שהיא אינה תאמין לי, לא משנה מה אומר. "אני רוצה לפגוש את ההורים שלך מחר, בחדר המנהלת. אם אינם יבואו אינך תהיי מרותקת לשבוע הקרוב!" היא אומרת ומורה עליי להתיישב על הכיסא הקרוב אליה. השיעור עובר במהירות והיא מובילה אותי לחדר המנהלת.
"מיסה, את תמיד מאחרת לשיעור וזה תמיד עם אותו תרוץ."
"אבל זה אמיתי!" אני אומרת, רוצה שיאמינו לי.
"אבל גברת צעירה, זה לא יכול להימשך כך. את גם באה עם חולצות אשר אינן מותרות לפי תקנון בית הספר. אני רוצה לפגוש מחר את ההורים שלך. שיסבירו לי כמה דברים."
"אוקיי!" אני אומרת והולכת לדרכי, לשיעור הבא.
התלמיד החדש לא הפסיק להסתכל עליי כל השיעור הראשון היום, וגם עכשיו. זה קצת מעיק, אבל יש בו משהו שקורא לי, שאני רוצה להיות לידו.
VOUS LISEZ
מאחורי המסיכה
Loup-garou-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
