פרק 38- אל:

59 10 2
                                    

אני חוזר הביתה בשעה מאוחרת מהצפוי. שבע בבוקר, זהו סוף השבוע. אני פושט מעליי את בגדיי המסריחים, מתקלח ולובש בגדיי פיג'מה. חולצת טי שחורה עם שני פסים ירוקים בתחתית ומכנס טרנינג תואם. אני בא לשכב על המיטה ולהירדם, כל שאר הבית ישן... אבל,
*דפיקות*
הם קוטעות אותי מהשינה המתוקה. אני ניגש לדלת, פותח אותה. שפתיים נוחתות על שפתיי, נשיקה ארוכה. אני דוחף את האדם הזר ממני, לא מבין מה קורה פה. אני המום. לי-יו ניצבת לפניי. לי-יו?
"היי" היא אומרת, באה לנשק את שפתיי שוב אבל אני דוחף אותה ממני.
"מה לעזאזל את עושה פה? איך ידעת איפה למצוא אותי?" אני שואל, מבולבל כולי.
"הבנתי שטעיתי, אתה אינך שלטת בעצמך ואני כמו טיפשה הייתי בטוחה שאם אני אהיה איתך זה יעזור לך אבל טעיתי. במשך הזמן הזה שלא דיברנו וכששמעתי שאתה עברת דירה אני השתגעתי. חיפשתי אותך במשך זמן רב ואז מסתבר שניקי יודעת לאן עברת"
"מה?" אני קוטע אותה. "אף אחד לא ידע שאני עובר"
"היא אמרה שהיא שמעה את אוליבר מדבר על זה בטלפון כשהוא היה בבית ספר. אני באתי אליך כי הבנתי שאני אוהבת אותך ונשיכה קטנה לא תפריד אותנו!" היא אומרת, ממששת את ידה השמאלית. אני מרגיש את הבטן שלי מתהפכת. צעדים מאחוריי.
"היי... מי בדלת?" קולו של אוליבר. הוא ניגש על ידי. "לי-יו? מה את עושה פה?" אני מנחש שהוא מופתע לפי משמע קולו.
"כנסי!" אני אומר, היא נסעה כל דרכה לפה, יותר משלוש שעות נסיעה. היא מתיישבת על הספה ואני מתהלך במעגלים, מה אני עושה עכשיו? יש לי את מיסה, אני לא יכול להיות עם לי-יו. או שאולי כן?
את מי אני אוהב יותר?

מאחורי המסיכהWhere stories live. Discover now