אני צועד במסדרונות בית הספר, היום הארוך הזה נגמר ואני רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר, לפגוש את אוליבר. אמא שלחה לי הודעה שהם הגיעו הביתה ושהכל בסדר, שאני לא אלחץ. אני הולך לכיוון הלוקר שלי מוציא משם את ספר מתמטיקה לשעורי הבית. אני סוחב בידיי ערמת ניירת, אני אמור להעביר אותה להנהלה, כמה שיותר מהר, לפני שאחמיץ את האוטובוס. אני מתחיל לרוץ פונה בסוף המסדרון יורד קומה, בא לרוץ בחצר לעבר המזכירות הממוקמת מחוץ לבניין.
'בום'
אני מתנגש, כל הניירת נופלת לי על הרצפה. אני מתחיל לאסוף אותה. "פעם הבאה תשים לב לאן אתה הולך!" אני אומר בכעס. אין לי כוח ליום הזה. זוג ידיים עדינות של בחורה מתווספות לאספת הדפים והתיקיות.
"מצטערת, לא התכוונתי." אומרת הבחורה.
"זה בסדר, אני פשוט ממהר!" אני אומר. אנחנו נעמדים ואז אני רואה אותה, מיסה. הבחורה הטחונה שכולם מאוהבים בה, ככה כינתה אותה איימי היום בשיעור.
"ממהר לאן?" היא שואלת, קולה יפה מנשוא. שערנו זהה, שחור כמו השמיים בחצות. עיניה ירוקות לעומת עיניי שאפורות. אני מביט על פרצופה, תווי פנים מושלמים. היא מביטה עליי בשאלה.
"אה," אני נזכר ששאלה. "הביתה!" אניא אומר מהר.
"למה?" היא שואלת. "יש שם משהו מיוחד?"
"אחי... תקפו אותו זאבים אתמול בלילה והוא התאשפז. הוא חזר רק הבוקר, אחרי שהגעתי ללימודים." אני אומר. מבט של הלם עובר על פניה. "הכל בסדר?" אני שואל.
"כן." היא אומרת. "יום טוב!" היא פונה לדרכה רצה את שאר הדרך אל מחוץ לשערים. היא נכנסת אל לימוזינה לבנה גדולה, נוסעת משם במהירות שיא.
היי כולם אני ממש אשמח שתגיבו לי מה אתם חושבים על הספר הזה! אוהבת אותכם ^_^
YOU ARE READING
מאחורי המסיכה
Werewolf-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
