אני נכנס בשערי בית הספר הגדולים, מרגיש את האוויר הקר מעיף את שערי לאחור. אחרי מספר ימים עם גשם חזק סוף כל סוף, הוא נרגע. אני, איימי, דניאל וסם יושבים ביחד בהפסקת הצהריים. אחרי מספר דקות גם טים מצטרף אלינו, האמנם הוא לא מביט בי ומתעלם מכל דבריי אבל זה גם משהו. אני מרגיש יד נחה על כתפי, אני מזנק במקומי, אני מסתובב לראות מי האדם ומופתע כשרואה את מיסה על ידי היא מחייכת אליי חיוך גדול ואני מחייך בחזרה לא יודע איך להגיב למקרה.
"היי אל!" היא אומרת.
"מיסה!" טים קם ממקומו, ניגש לעברה. "מה את אומרת על אני, את וסרט?" הוא נשען על הספסל לידי ואני רוצה לקבור את עצמי.
"ת'אמת שלא ממש." היא אומרת, קול חצוף מתגנב במשפטה. "אני בדיוק באתי להזמין את אל לסרט." היא מביטה בי ואני המום.
"אותו?" טים מצא כרגע סיבה נוספת לשנוא אותי.
"מה אתה אומר?" היא שואלת.
"תגידי לי מתי ואני אהיה שם!"
"מעולה, יום שישי, בקניון, בשעה שש, תהיה שם!" היא מחייכת חיוך מתוק, נושקת על לחיי, אני לא מבין מאיפה זה בא. והיא הולכת לדרכה.
"אל, מכל הבחורים בבית הספר שרוצים אותה דווקא אותך?!" איימי המומה, ממש כמוני.
"כנראה."
"משהו מסריח פה, אני אומרת לך."
"קשה לכם לקבל את זה שאותי היא בחרה?" אני שואל, אין קול ואין עונה. "אחלה חברים אתם." אמרתי, קם ממקומי, ניגש לכיתה. אני כועס.
אני חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים מהלימודים. אני זורק את התיק בחדרי, הולך לעיסוקיי, אוליבר שוכב עדיין על הספה, כמו מאז שחזר. "היי!" אני מתיישב לידו.
"היי!" הוא עונה, קולו קודר מאתמול, אמא הביאה לו פסיכולוג היום, אל הבית. "בבקשה תגיד לי יש לך משהו שמח לומר לי!" התחננות בקולו.
"יש לי דייט!" אני אומר "למחר בערב." אני מחייך וחיוך מתפשט גם על פניו.
YOU ARE READING
מאחורי המסיכה
Werewolf-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
