תו קיפץ על הסלעים הוא שינה את גופו בחזרה לבן אנוש, הציד הפסיק.
*צלצול*
'אמא' הופיע על המסך הקטן.
'מיסה היא אמא דאגנית' חשב. הוא המשיך לפסוע על אדמת היער הצפוני. נשימה עמוקה הסתננה במורד גרונו, ריח העצים. היער הצפוני, הציד כאן היה כמעט בלתי אפשרי.
*צלצול*
הפעם אבא מתקשר. 'מיסה ואל יותר מדיי מגוננים' נוהגת ריין, ידידתו, לומר על הוריו. כפות רגליו ליטפו את האדמה הלחה, זהו המרגש האהוב עליו ביותר.
הוא המשיך לפסוע, נותן לרגליו להוביל אותו. רגליו השתכשכו במשהו נוזלי. הוא השפיל את מבטו לראות את הדבר הרטוב, אמצע אוגוסט המקום צריך להיות יבש מכל.
דם.
דם אדום דבק באדמה והרטיב את רגליו, תו הלך אחר כתמי הדם שהעזו להכתים את יערו האהוב.
אפו הוביל אותו, מושך אותו אחר הטרף.
צעד, עוד אחד. מורד הגבעה התלולה. נגמרת הירידה, הוא מריח את הדם באפו הזאבי שלמרות היותו בגוף אנושי הוא מממש את יכולותיו הזאביות. חץ וקשת תלויים על גבו.
הוא מזיז ענף ועוד אחד.
הלם עובר בכל גופו.
זאב שוכב שם על אדמת היער, זאב גדול, גובה כשני מטר לפחות, אורך כשלושה, ענק.
תו בוחן את גוף הזאב, הוא פצוע, רגליו חבולות, השניים האחוריות נראות שבורות. דם רב מתפשט על פרוותו הזאבית, פרווה בצבע לבן, צבע מיוחד, זה לפחות היה חלק קטן מגופו...הפרווה כבר לא לבנה, אדום מכסה את כולה. תו המום.
"יש עוד זאבים!"
תודה רבה לכולם על התגובות ועל קריאתכם😍😍😍
ממש ממש עזרתם לי, לא יודעים כמה...💕💕
רוצים ספר המשך?
YOU ARE READING
מאחורי המסיכה
Werewolf-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
