אוי לא, אני מביטה באקדח השלוף לכיוונו שלי ושל אל המחובקים, אני לא רוצה להפסיק את החיבוק רק לעצום עיניים ולשכוח מהיום הזה. אבל אי אפשר. אני מתנתקת ממנו, עומדת עם מבט מושפל, לא מסוגלת להביט לכיוון האקדח.
"זוג יונים אני רואה..." הוא אומר. "מה אתה עושה פה?" הוא פונה לאל. 'רק אל תגיד כלום.' אני מתפללת בליבי. הוא לא עונה ואני נושמת לרווחה.
"שותק... יש לך שניות ספורות לעוף מפה לפני שאני ארה" הוא מאיים מצמיד את האקדח אל ראשי. אל מביט בי, אני מהנהנת לו לחיוב והוא קופץ מהחלון, אבא מוודא שהוא אינו נשאר ברחוב ונועל הכל, דלתות, חלונות, הכל.
אנחנו ישנים שם, על מיטתו של ליאו, הוא מתעורר פעמים רבות מכאבים ואני מנסה לעזור, במה שאני יכולה לפחות.
מנעול הדלת נפתח, שנינו מתעוררים בבהלה מקרקוש המנעול. אמא שם. מביטה בנו, שוכבים ביחד. היא מתיישבת, על ידינו. "היי יפים שלי!" היא אומרת, הצד האוהב שלה חזר לביקור.
"למה לא עצרת את אבא?" אני שואלת, האיפור שלי מרוח על פניי מהדמעות.
"לא יכולתי," היא אומרת. "אני רוצה שנפנה לרשויות, הוא אינו מסכים להיפרד ממני והדרך היחידה שנוכל לעצור את זה תהיה להתלונן לרשויות"
"הם ייקחו אותנו לבית יתומים!" ליאו אומר.
"אני לא רוצה לעזוב, טוב לי פה!" אני.
"אני יודעת, ייקחו אותכם ממני אבל בלעדיכם אני לא מסוגלת לעשות את זה." היא מנסה שוב.
"לא אם ייקחו אותנו!" אני אומרת. "אנחנו איננו יכולים להסתדר במקום אחר, אנחנו שונים מהשאר אמא, אנשי זאב חייבים לצוד."
"אנחנו חייבים לגור ליד היער!" אני וליאו ממשיכים להעלות טענות והיא יודעת שאנחנו צודקים.
"אבא שלכם יצא לעבודה, אני אמורה ללכת גם כן..."
"אולי תישארי?" ליאו מציע.
"אני לא יכולה, אני חייבת ללכת לעבוד, אחרת אני לא אוכל להמשיך להשיג כסף, לפרנס אתכם..." היא אומרת ואנחנו יודעים שהיא צודקת.
"מה אם תעבדי באזור?"
"לא יכולה, יש לי כבר עבודה..." היא אומרת, שתיקה והדלת נפתחת אבא שם, מביט בנו, אנחנו משפילים את המבט.
"מה את עושה פה?" הוא שואל, פונה אל אמא.
"אני אוהבת אותם, אני רוצה שתפסיק להתייחס אליהם ככה." היא פוקדת,
'בום!'
ירייה. הוא ירה ברצפה.
"אני אעשה מה שאני חושב שנכון ואת צריכה ללכת לעבודה." הוא מוביל אותה אחריו אל מחוץ לבית והם נוסעים. אנחנו מעזים לנשום לרווחה רק כאשר אינם נראים באופק.
יש בית ספר היום להתכונן אליו ואנחנו הולכים להעסיק את עצמנו בהתארגנות...
ŞİMDİ OKUDUĞUN
מאחורי המסיכה
Kurt Adam-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
