הוא שותק, לא אומר מילה. אנחנו מחכות שיסביר לנו מה כל כך מיוחד בפרידה הזאת אבל הוא שותק ולאחר מספר דקות, קם והולך. אנחנו לא יודעות איך להגיב למצב. אני רודפת אחריו. "מה היה בפרידה הזאת שהיה כל כך מיוחד?" אני רוצה לדעת. "זוהי לא סתם בחורה שלא שמה לב מה נמצא מולה?" אני שואלת, אוחזת בידו בכדי שלא ימשיך ללכת.
"אני רוצה לספר תאמיני לי, אבל אני פשוט לא יכול." הוא אומר, קולו כל כך חסר אונים ואני רוצה שהוא יתפרק מולי ונתחבק והוא ישפוך הכל החוצה. אבל חומות אבן סוגרות אותו, מונעות מבעדו להתפרק.
"אתה יודע שאני פה בשביל הכל?! אתה יכול לומר לי מה שאתה רוצה." אני מנסה.
הוא שותק מעט ואז אומר: "את לא תביני... אף אחד לא יבין." הוא מנסה ללכת אך אני תופסת בו חזק אף יותר ממקודם.
"תנסה אותי." אני אומרת. הוא מביט עמוק אל תוך עיניי ואני רוצה פשוט לקפוץ אל תוך שתי זרועות, לחבק אותו חזק ולומר לו שאני אוהבת אותו ותמיד פה בשבילו אבל זה לא נכון... מה יקרה כשתגמר המשימה שלי? אבל אני אוהבת אותו, באמת אוהבת אותו!
"אני לא רוצה לומר עדיין, כשאני ארגיש שזה מתאים אני אומר. את מבטיחה שלא תדברי על זה איתי יותר? לא עד שארגיש מוכן?" הוא שואל, אני מביטה עמוק לתוך עיניו והוא לתוך עיניי, ראשו גבוהה ממני, אני מחבקת אותו, מסכימה. אני מניחה את ראשי על חזהו, מרגישה את פעימות ליבו החזקות. הוא מחבק חזרה, מניח את ראשו כך שסנטרו מעליי ואני טובעת בחיבוק עמוק.
YOU ARE READING
מאחורי המסיכה
Werewolf-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
