מאחורי המסיכה

פרק 34- אל:

קירות הבית מקיפים אותי, אוליבר ואמא יושבים משני צדדי, אנחנו צופים בתוכנית טלוויזיה. אנו על הספה והטלוויזיה על שידה קטנה מולנו. הבית מבולגן, כמו תמיד בערך והטלפון שלי מונח על השולחן סלון הקטן שחוצץ בינינו לבין הטלוויזיה.
קול הודעה בוקע מהטלפון, אני נשען קדימה לקחת את הטלפון לחיקי. אוליבר תופח על גבי "אתה מסתיר!" הוא אומר. אני לוקח את הטלפון וחוזר למקומי במהרה. אני פותח אותו, הודעת חדשה ממיסה... אני קורא את ההודעה, מתעכב על כל מילה ומילה, כל אות ואות. כשאני גומר לקרוא אני חושב מעט ואז עונה:

'איך אני יכול לדעת שאת לא משקרת לי? שזה לא עוד סתם שקר שאת כותבת בכדי שאגיע ואעזור לעוד משימה שלך?'

אני מחכה ואחרי דקה נשמע צלצול נוסף.

'אני אוהבת אותך! יותר מכל דבר אחר. אני יודעת שאתה פגוע, שאתה רוצה לדעת את האמת לגבינו ובגלל זה אני אומרת את האמת.
דבר ראשון: ריוקו ביקש ממני לומר לך לבוא, הוא רוצה לשוחח עמך.
דבר שני: אני רוצה שתבין שאהבה שלי אליך הייתה אמתית, כל הרגשה, כל זיז בגופי נע בגללך, כי אני באמת אוהבת אותך ורוצה בקרבתך. זאת החלטה שלך אם לאהוב אותי או להאמין לי.
בחירה שלך.
אבל אם תחליט לבוא, לפגוש את ריוקו אז הוא יגיע בשעה 21:30 בדיוק. מוזמן.
אוהבת'

אני גומר לקרוא את ההודעה התלבטות שיא, אני אוהב אותה, אבל זה עדיין יכול להיות שקר... אני אנסה לברר את האמת, מיסה נמצאת בליבי, הלב שלי קופץ עף למרחקים. היא אוהבת אותי, הרגשות שלה כלפיי היו אמתיים. אני מחייך, אני רוצה בקרבתה כמו שלא רציתי בקרבת מישהו כבר זמן רב, מאז לי-יו...
אבל לי-יו היא העבר והגיע הזמן להתרכז בעתיד!