פרק 44- אל:

61 8 1
                                    

דלת הבית נפתחת בכעס. אני יוצא מהמטבח לראות מי התפרץ ככה לבית. ליאו עומד שם מחזיק בידו את ידה של מיסה.
"מה אתם עושים פה?" אני שואל, לא יודע מה קורה פה.
"ליאו דיי! בא נלך!" מיסה אומרת, קולה מתחנן.
"פעם הבאה שתשבור לאחותי את הלב אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילך... תאמין לי שזה יהיה הסוף שלך!" ליאו אומר בכעס, הוא אוחז בפרצופי חזק. קולה של מיסה מפציר בו שוב שילכו. הוא מחכה מעט ואז זורק אותי לאחור, ראשי נחבט בקיר שמאחוריי. אני משפשף את ראשי. אוליבר לידי, מביט בי מאוכזב לא נרתם לעזרתי. אני נעמד בחזרה. הם הולכים משם, ליאו כועס ועכשיו אוליבר תומך בו.
"אתה מוזמן לתמוך בהחלטות שלי לפעמים!" אני אומר לאוליבר.
"לא אם אני חושב שהם טעות..." הוא אומר מתיישב על הספה אני אוחז בראשי חזק, הוא כואב. אמא ולי-יו עומדות צופות.
"למה אתה חושב שזאת טעות שהוא בחר בי?" לי-יו שואלת, פונה אל אוליבר.
"הוא אהב את מיסה ואני ראיתי בעיניי מיסה שהיא באמת אוהבת אותו. ואז... הטוויסט בעלילה, את הגעת! עד שהם השלימו ונהיו כאלה דבקים ודוחים כמו שצריך, את הגעת! את ששברת לו את הלב, עד שהוא התגבר ממך." אני מרגיש את הכעס עולה בי ממילותיו של אוליבר."
הוא טועה!
אני אוהב את לי-יו!
אני לוקח את ידה הולך איתה לחדרי שלי, מרחיק אותנו מאוליבר הכועס ומאמא שגם לא ממש התלהבה מהיותי בוחר בלי-יו.
אנחנו יושבים על מיטתי, אחד על יד השני ואני אומר לה שזה בסדר והם רק מקנאים. ובלב אני מוסיף, כלומר, אני מקווה שזה מה שהם.

מאחורי המסיכהWhere stories live. Discover now