"למה? מה קרה?" מיסה שואלת, היא כפופה על רצפת הפרקט כמו שאר הבקתה. אני עומד שם, לא מבין מה קורה פה. הכל כל כך מבולבל, ליאו, ניידת משטרה. אני חושב ששמעתי מה השוטרים דיברו עליו. הם אמרו... 'הוא הפך לזאב ענקי.' 'הוא שינה את צורת גופו' מה?
ליאו לא היה הופך לזה סתם ככה, אלא אם כן... הוא נשבר!
"הוא נשבר," אני אומר את מחשבותיי בקול. "הוא נשבר והפך להיות זאב, הוא לא היה בסביבה פרטית והאנשים שראו זאת התקשרו למשטרה!"
"איך אתה יודע את זה?" מיסה בקולה השבור, אני שונא את הקול הזה.
"שמעתי את השוטרים מדברים." אני משקר, ראיתי מה עובר להם בראש, איך? אני לא יודע.
"זה הסוף שלנו" ריוקו אומר, הוא נושם עמוק, נראה חושב.
"למה?" מיסה. "נוכל להבריח אותו בדיוק כמו שעשינו לאדווין."
"לא, לא נוכל! מה שקרה אז הם לא ידעו שזה אדם אמיתי, הם תפסו אותו משנה צורה מיסה, זה הסוף של השבט."
"מה אם נברח." אני מציע.
"לאן?"
"אני לא יודע! אני מנסה לעזור, טוב?"
"ננסה לשחרר אותו בכל זאת." ריוקו.
"כי זאבים לא נוטשים זאבים!"
"בדיוק מיסה. אני אכנס הערב את השבט. נצא לפעולה בקרוב." הוא אומר וחיוך עולה על פניהם. אני לא מחייך. יש לי הרגשה רעה לגביי זה, משהו רע יקרה, אני בטוח בזה!
"מיסה!" אני קורא למיסה לאחר ישיבת השבט. הם הסכימו על זה כולם ביחד, הם יצאו לפעולה מחר בבוקר. אני מחכה למיסה רחוק מהמדורה שהכינו, הם יושבים שם במעגל, מדברים ביניהם, מהמבוגרים עד לפעוטות ממש.
"כן?" מיסה שואלת מאושרת, משחררים את אח שלה, איזה סיבה יש לה לא להיות מאושרת.
"יש לי הרגשה רעה לגביי מחר!" אני אומר את זה במהירות.
"לא יקרה כלום! המבצע הראשון הלך מעולה, אין סיבה שזה לא."
"אבל מה אם כן? אני לא מוכן שיקרה לך משהו!"
"הכל יהיה בסדר!" היא אומרת ומושכת אותי למרכז המעגל, אני מסיט את המחשבות מראשי ואנחנו יושבים שם, חושבים על התכניות למחרת.
ההרגשה עדיין לא עוזבת אותי אבל אני מרפה ממנה. מה כבר יכול לקרות?
BẠN ĐANG ĐỌC
מאחורי המסיכה
Người sói-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
