הקיץ מתקרב. מזג האוויר מודיע לנו זאת ביום שמשי עם מעט רוחות. אנחנו יושבים בלימוזינה מחכים שהתנועה תתקדם. צפירות רבות מכל עבר. ליאו קורא לריה והיא פותחת את החלון השחור שמבדיל בינה לבינינו. הוא שואל אותה מה עצר את התנועה והיא אומרת שהיא מבררת זאת ברגעים אלו. בסופו של דבר ליאו מתייאש מההמתנה ויוצא לבדוק זאת בעצמו, אני יוצאת אחריו. אנחנו הולכים בין המכוניות הצפופות מחפשים אחר מקור העצירה.
אנחנו מגיעים אל סוף שורת המכוניות הארוכה, רואים מה גרם לו, אנחנו המומים. איש זאב שוכב במרכז הכביש, רק אנחנו יודעים שזהו איש זאב. הוא נראה בעיני האחרים כזאב גדול, גובה כשתי מטר. צייד עומד מצידו, נראה כבודק לו דופק. הוא מהנהן למשטרה, אומר: "הוא עדיין בחיים!". הם שמים לזאב מחסום פה, קושרים אותו מכל צדדיו. אנחנו חוזרים לרכב מאחר שפקק המכוניות השתחרר. הזאב נלקח משם במשאית גדולה. הם הולכים לחקור אותו, לגלות מה הוא אותו יצור. אנחנו מגיעים, שותקים במהלך כל אותה הדרך הביתה. כשאנחנו נכנסים הביתה, ריה הולכת לקנות אוכל ואנחנו לבד.
"זה היה אדווין!" אני אומרת.
ליאו מהנהן. "לא הגיוני, למה שדווקא אותו יתפסו?"
"כנראה הוא היה יותר מדיי רעב ולא שלט בעצמו! אנחנו צריכים לקוות שאף אחד אחר לא יישבר כך." אני אומרת, מציעה. אדווין. חברו הטוב ביותר של ליאו, אני מביטה על ליאו, רואה את ליבו השבור לרסיסים. "אתה חושב שישחררו אותו?"
"לא, הוא קבע לעצמו את אותו גורל מר." ליאו אומר ואני רואה אותו שומר הכל בפנים, רק לא להישבר. אני מחבקת אותו, נותנת לבכי שלו להיטמן בכתפי.
ביום המחרת אנחנו איננו מסוגלים לזוז מהספה, אנשי זאב נוספים התווספו לשבת עימנו בסלון, מחכים לשמוע חדש עליו. הדבר היחיד הנודע לנו עד כה הוא ירייה בכתף והרדמה כללית. שוטרים פנו לאמא שלו, שאלו איפה הוא למוצא הדי-אן-איי שלו בדם הזאב. היא אמרה שהוא טס לחו"ל. אסור לסכן את קהילת הזאבים!
אבל האם הם לא בסכנה עכשיו?
YOU ARE READING
מאחורי המסיכה
Werewolf-גמור- שני אנשים, נער ונערה. נפגשים בדרך לא צפויה. האהבה רוצה לשלוט אבל האם היא תצליח כשהסודות חבויים עמוק כל כך? אל- נער, עובר דירה בגלל מקרה שארע לו והיה חייב לברוח. מיסה- נערה, גרה עם אחיה הגדול בלבד. אשת זאב. שניהם נפגשים בדרך מוזרה, אבל כשאהבה...
