אור וחושך ביחד

נק' מבט: וויל

הערת הכותבת:

אז יש מצב שהתאהבתי בפאנפיק שלי.

אבל לפעמים יהיו הפסקות בהעלות הפרקים כי אני אצטרך לנשום(:

וגם יש לי השבוע שתי סתימות בפה ומתישהו אמורה להיות לי שיננית, בשם כל אלי האולימפוס. אז אולי תהיה הפסקה גדולה מהרגיל מתישהו גם. וכרגיל, דיונים ותגובות חמות למטה על הפאנפיק יתקבלו בחום.

זהו, תהנו!

הפרק:

וויל היה מעוצבן. הוא הלך באולם המסיבות הצבעוני מכל האורות והמוזיקה והתחיל לחשוב שכבר לעולם לא ימצא אותה. הוא וניקו התחזו ל....לא, וויל שונא הגדרות. אבל אתם בטח כבר מבינים - בכל אופן, איפה היא, לעזעזל? סוף השנה הגיעה סוף סוף, ו וויל ציפה לעלות לכיתה ט' בקוצר רוח. בכיתה ט' לבני התמותה מותר סוף סוף רשמית להתנדב במד"א. סוף סוף הוא יוכל להצהיר גם שהוא אוהב להיות רופא ולעשות עירפול לכולם עם ילדי הקטה שהוא מתנדב שם. הוא חיפש בעיניו בלבד עכשיו בין כל הרוקדים את לורין, נערה יפה למדי, שאם וויל לא היה אוהב יותר בנים מבנות, אין ספק שהוא היה שוקל ברצינות להיות איתה. היה לה שיער ארוך ושחור, כמו של ניקו, עור לבן כמו שלו, אבל עיניים כחולות כהות והיא מאוד אהבה לזוז. כל כך אהבה לזוז, שוויל איבד אותה באמצע הריקוד שלהם עכשיו. הוא התחיל להתייאש. היו כאן יותר מידי אנשים שזה היה כמו הביטויי - למצוא מחט בערמת שחט. לפחות אולי הוא ימצא גם את ניקו, שמצא לעצמו את מליסה ההיא שוב. הם עדיין לא נפרדו, אבל וויל תיאר לעצמו שניקו בטח מרגיש נורא. מספיק גרוע סתם לאהוב בנים. להיות עם בת כשאתה לא אוהב אותה בכלל ולא יכול לאהוב גם - זה נשמע זיפת. הייתה להם תכנית שלמה, לוויל ולניקו איך ניקו יפרד ממליסה במהלך הנשף, ו וויל קיווה בכל מאודו שניקו יצמד לתכנית. לניקו יש הפרעות קשב וריכוז חמורות כבן האדס; יש לקוות שהוא יסתדר. מספיק עם זה, וויליאם, וויל אמר לעצמו בלב עכשיו. אף אחד לא יעזור לך רק כי אתה מרגיש אבוד. עכשיו קח את עצמך ברגליים- כי אתה הולך ולא מחזיק משהו בידיך - הבנת? וחפש את הנערה המטומטמת הזאת אבל היפה וסתומה - בו זמנית - משהו. כאילו, ברצינות, כל אדיוט היה יכול לראות אפילו שוויל לא אוהב את לורין, אבל או שהיא העמידה פני מטומטמת או שהיא באמת הייתה מטומטמת והאמינה להצגות שלו. אם כי אם להיות כן עם עצמו, וויל התחיל לחשוש שהוא באמת מתחיל לחבב אותה; יש בתוכו בכל זאת חלק קטן שאוהב גם בנות.

ליבו פרפר למחשבה הזאת והוא דחק את לורין מראשו והתרכז בניקו מעכשיו. איפה הילד הזה הלך לרקוד לו? וויל הניח ידיו על מותניו כמו אימו החדשה כשהייתה רצינית או כמו אחותו קיילה כשצחקה עליה והתחיל ללכת ברקיעת רגליים ברחבת הריקודים עד שהגיע לבר המשקאות מכל מיני הסוגים. (היו שם מאלכוהול ועד שוקו חם עם מרשמלו. בכל זאת, בית ספר.)  הוא לא הופתע לראות את ניקו יושב מול הבר; אבל ניקו נראה גם מבואס והוא ערבב את כפית השוקו שלו בלי יותר מידי התלהבות ובהה בקיר מולו. וויל הבחין שהמוכר של הבר - נער שנראה פחות או יותר כמו ניקו, רק שמח יותר וגבוה הרבה יותר - מנסה לעודד את ניקו לפעמים בדיבורים, אבל ניקו כאילו לא שמע אותם בכלל ורק משך בכתפיו. וויל הצליח לחייך עכשיו למראה השלו הזה וניגש אליו.