אור וחושך ביחד

אפולו

ניקו נשען על וויל בזמן שהם סיפרו לי על הנבואה ועצם עיניים. זאת הייתה נבואה נוראית. " ' ותצאו השבעה והשמש אל היער כדי למנוע מהחלומות להגיע. תמצאו אותם ואת השמש הוא יפתיע ' ," מלמלתי אחרי פרסי. "נפלא. אז מה אנחנו הולכים לעשות?" שאלתי בקול צרוד מהפחד והתיישבתי על המיטה הרפואית שהייתה מאחוריי. ניקו בהה בוויל בזמן שוויל שקע במחשבות ונדנד את רגליו. "אני וניקו חשבנו על משהו." אמר וויל לבסוף וזז באי נחת ולא הסתכל עלינו. לפי המבוכה שלו, ניחשתי שהם גם עשו עוד דברים חוץ מה ' לחשוב על משהו ' . הוא הסמיק וחייך אלינו כמתנצל. השבנו לו מבטים חסרי הבעה שידבר כבר.

"כלומר, הנבואה אומרת ' ואת השמש הוא יפתיע,' נכון? אז חשבנו שזה אומר המבוך. אני הבן של אל השמש." הוא החווה בידו הימנית אליי. הסמקתי כשחשבתי שוב על נעמי סולאס. "כן, אבל וויל, זה מסוכן. שלא לומר על מטורף. שלא לומר על ' בלתי אפשרי לביצוע כי המבוך שוב משוגע '. " אמרתי בשקט."גם על זה כבר חשבנו," אמר וויל. ההתנדבויות של חצויים למסעות חיפושים מטורפים תמיד תדהים אותי. הוא ליטף את ניקו בחיוך. "ניקו הוא הבן של האדס. הוא ידע לנווט במבוך בזכות זה והכוח שלו באדמה. אנחנו נהיה בסדר." " ' אנחנו ' ? " שאלתי, כולי תקווה שהם לא מתכוונים גם אליי.

קיבלתי מספיק טיולים במבוך למחזור חיים אחד עם גרובר ועם מג, תודה רבה, אלות הגורל. לצערי, וויל הנהן בעיניים עצומות והתמתח בישיבה. "כן. נלך כולנו למבוך למסע החיפושים הזה." אמר וויל וניפץ בכך את כל תיקוותיי.