אור וחושך ביחד

קבלו את פרק שלוש

ניקו

(למה נקודות מבט ובכן אומרים שנכיר גם את וויל)

בלילה שאחרי שקיילה ואוסטין עזבו, ניקו נשאר ער הרבה אחרי שוויל פרש לביתן של אפולו. מוחו עדיין זמזם, והוא חשש משינה. לחצויים תמיד היו חלומות חיים - ולעתים נבואיים - אבל כשהוא ישן, הקול הפך כמעט בלתי נסבל. עזרו לי, בבקשה! הוא קרא. אני צריך אותך, ניקו די אנג'לו. אני זקוק לך. ובכן, כך גם כל רוח רפאים שביקרה אותו. המתים רק רצו להישמע, במיוחד אם לא הקשיבו להם במהלך שהותם על פני האדמה. העולם התחתון היה מלא נשמות ששוטטו בשדות אספודל, זועקות לתשומת לב. אבל הקול הזה לא מת. הוא הרגיש רחוק יותר אפילו מאספודל, ומעונה יותר מכל רוח רפאים. קול זה קרא מטרטרוס, האזור החשוך והעמוק ביותר של העולם התחתון. ואף אחד לא קרא מטרטרוס. זה היה חייב להיות בוב הטיטאן. ניקו נזכר בפגישתם הראשונה: חג המולד לפני כמעט שלוש שנים, כאשר ניקו, פרסי ג'קסון ותאליה גרייס קיבלו משימה מפרספונה להחזיר את החרב החסרה של האדס. כדי לעשות זאת, הם היו צריכים להילחם ביאפטוס, טיטאן ששוחרר ממעמקי טרטרוס. הטיטאן כמעט הרג את שלושתם, אבל בשארית כוחותיו, פרסי משך את לאפטוס לנהר לת'ה, ומחק אותו מכל זיכרונותיו. ואז פרסי שינה את שמו לבוב ושכנע את הטיטאן שהם חברים טובים. באופן מוזר, הזהות החדשה נתקעה.

ניקו ביקר את בוב כמה פעמים מאז בעולם התחתון. הטיטאן העדין החדש קיבל משרת שרת בארמונו של האדס ונראה שמח למדי לבלות את זמנו בטאטוא עצמות ואבק סרקופגים. הוא וניקו רקמו ידידות מוזרה. שניהם הרגישו מנותקים מעברם, לא נוחים בחברת אחרים ומלנכוליה לגבי "חברם" המשותף פרסי ג'קסון, שמעולם לא זכר את קיומם.

ואז, לפני שנה וחצי, פרסי ואנבת' נפלו לטרטרוס. בוב חש בסכנה וצלל לתהום כדי לעזור להם. הוא עצר צבא של מפלצות כדי לתת לפרסי ולאנבת' הזדמנות לחזור לעולם בני התמותה. אף אחד לא היה בטוח מה קרה לבוב לאחר מכן – אם הוא מת או שרד איכשהו. אבל כמעט כל יום בשלוש השנים האחרונות, ניקו חשב על בוב. הוא הרגיש אשם. הם היו צריכים להציל אותו. מישהו היה צריך להציל אותו מטרטרוס. איך הם יכלו פשוט להשאיר אותו שם אחרי שהוא הציל את פרסי ואנבת' ו... ובכן, פחות או יותר כל העולם? אולי וויל ומר ד' צדקו. אולי קולו של בוב היה הד כוזב, ביטוי לפוסט טראומה של ניקו עצמו. אבל זה לא הסביר את הנבואה. זה מה שניקו חשב עליו כשהשינה סוף סוף באה בשבילו.

----------------------------------------------------------------------------

ניקו היה בחשיכה. מה עוד היה חדש? הוא חלם את החלום הזה כל כך הרבה פעמים שהוא חשב שהוא יודע לאן זה מוביל. מלבד... לא הלילה הזה. בחלל שמע ניקו את שמו.

ניקו.

קול שונה מבעבר, אבל כל כך מוכר...

Caro Niccolo.