אור וחושך ביחד

נק' מבט: וויל

"אני לא מבין" וויל אמר בזמן ששניים מהביתן שלו כשאחת מהם היא קיילה מחזירים את ניקו הישן לביתן האדס באלונקה, "מי האישה הזאת? מה קרה להייזל?" הוא שאל את כירון, שצפה ביער ונראה שקוע במחשבות. "איני יודע מה קרה לה, אך זה נשמע כאילו שהיא נחטפה." כירון אמר. וויל הנהן לאט בבטן מתהפכת. זה לא הולך למצוא חן בעיני ניקו. "בידי מי?" וויל שאל עוד. "מצריים" כירון אמר והסתכל במבט מרוכז מוזר על וויל, שבדיוק תיאר לעצמו את המראה של האישה. "זאת חייבת להיות פנדורה." "אבל היא מתה" וויל ציין. כירון חייך והניד בראשו. "נראה שהיא חזרה דרך שערי המוות לפני שהשבעה וניקו שלנו סגרו אותם." כירון אמר והבחילה התגברה לוויל. "האדס לא היה  נותן לה לחמוק, נכון? ניקו סיפר לי..." וויל הסמיק והשפיל את המבט. ואז החליט שנמאס לו אפילו משאריות המאבק שלו בעצמו והוא נשם נשימה רדודה. לא אכפת לו מה ניקו יגיד. זה לטובתם. זה רק יעזור להם. "כירון...." הוא מלמל בזמן שכירון חזר להסתכל ביער. "מה, נערי?" כירון שאל ו וויל בלע רוק. הרגע הגיע. "איך אתה...איך אתה עם סודות? אתה יודע לשמור סוד?" הוא שאל אותו בחשש וכירון פנה וחייך אליו. "שמרתי מכם בסוד אלפיים שנה בערך את מחנה יופיטר. אז כן, אני חושב שאני יודע לשמור סוד." הוא צחק. וויל זז באי נחת. "אבל אז השביעו אותך בנהר סטיקס. אני לא רוצה את זה. אבל אני כן חייב שזה יישמר בסוד." כירון הרצין שוב והנהן. "בסדר. מה העניין?" הוא שאל. וויל נשם עמוק. "אני אוהב את ניקו" הוא אמר ואז התייפח. כירון חיבק אותו. "שה....זה בסדר, נערי. זה בסדר גמור." וויל הנהן. "אני יודע. אבל ניקו חושב שלא."  הוא רטן וכירון חייך וליטף אותו בעדינות. "אתה יודע מאיזו תקופה ניקו מגיע, נערי?" כירון שאל אותו ו וויל הנהן והחמיץ פנים. "אני יודע. מלחמת העולם השנייה. אבל זה לא תירוץ. הוא -" "זה ועוד איך תירוץ" כירון אמר. "אל תלחץ עליו, וויל." "אני לא לוחץ" וויל אמר והסמיק שוב. הוא באמת מדבר עם כירון עכשיו על משהו ששמר בסוד כל כך הרבה שנים? 

"בדיוק עכשיו אמרתי לו להירגע...במובן מסויים." הוא מלמל ומחה זיעה מפניו. הוא הופתע לגלות שהוא רועד, וכבן אפולו הוא ידע שזה מהקלה. כירון חיבק אותו שוב ו וויל נאנח. "תודה, כירון." "בשמחה, נערי" כירון אמר. "אני יודע שהיית צריך את זה." וויל התרחק ממנו וחייך. "אתה המורה הכי טוב ביקום, אתה יודע?" הוא אמר וכירון צחק. "אחותך יודעת, נכון?" וויל התבלבל. למה הוא מתכוון? ואז הוא נזכר שכירון מכיר את כולם פה והנהן. הקנטאור חייך אליו. "לך אליו. לא כדאי שתשאיר את ניקו לבד במצב כזה." וויל הנהן בהסכמה ורץ לביתן האדס.