אור וחושך ביחד

נק' מבט: ניקו

ניקו התחיל לתעב את הערב הזה. מליסה נעלמה לו; הוא לא הצליח לשמוע את מחשבותיו כמעט מכל ההמולה ומהמוזיקה; ו וויל נעלם לו וניקו פחד מאוד שהוא חושב שמשהו רציני קורה בינו לבין מליסה. אלא שאז הוא שמע קול רך לידו שצמרר אותו, בקטע טוב. "ניקו, אני יכול לשבת כאן? נראה לי שאנחנו מכירים." הקול נשמע מתלוצץ. הלב של ניקו דפק בעוצמה והוא הכריח את עצמו להסתובב ופגש בעיניים כחולות מחייכות. ניקו חייך בחזרה לבלונדיני עכשיו והנהן, מחווה בידו השמאלית והחיוורת לבר ולמוכר, שנראה שקוע בעצמו עכשיו ושיחק בסינר הבר שלבש כמדים. "אני חושב שאני מכיר אותך גם," ניקו אמר בקול רציני - בכאילו. "רק תן לי רגע לנסות להיזכר איך קוראים לך - זה משהו עם אליוט? לא, זה אח שלי. ליאם? גם לא, אבל אני מרגיש שאני מתקרב - נו באמת, זה עומד לי על קצה הלשון - " ניקו עשה את עצמו מתעצבן, לשם שינוי, כשוויל הסמיק. ניקו חייך חיוך גדול יותר למראה. "אני חושב שאתה וויל. אני די בטוח שאני צודק." אמר בקול רציני שוב. וויל גיחך עכשיו והם התחבקו. ניקו התפרקד עליו והלב שלו ריקד בעליזות. "אז אתה יכול להזמין לך משהו," ניקו אמר כשהם החזיקו יד אחת בסתר מתחת לבר. "זה בחינם. אין לי כסף והזמנתי שוקו חם עם מרשמלו כמו בסרטים." ניקו המשיך לדבר, ואז השפיל מבטו לשוקו וגילה להפתעתו שכמעט סיים אותו. המרשמלו הלבן נח על קרקעית הכוס במראה מעורר רחמים כמעט. ניקו מיהר לדוג אותו בכפית שלו ולהאכיל אותו  את וויל, שבלע אותו בתודה. 

"אני חושב שאזמין גם שוקו חם," וויל אמר עכשיו אחרי שסיים לבלוע והמוכר הנהן, יצא ממחשבותיו והלך להכין שוקו לוויל. ניקו צחק. "אז מה מביא אותך לכאן? איפה לורין?" שאל. וויל משך בכתפיו, מה שגרם לניקו להתבלבל, ונתן לניקו ידיים, מה שגרם ללב שלו לדפוק בעוצמה ולפניו של ניקו להתחמם. הוא שמח בכל מאודו שעכשיו התחיל בדיוק ריקוד דואט עם מוזיקה מרגיעה לרוקדים. "זה לא חשוב עכשיו. מה שחשוב הוא, נפרדת ממליסה?" וויל אמר והישיר מבט לעיניו בשעה ששוקו חם זרם לכוס אחת בקרבתם. ניקו עזב את וויל בתחושת אשמה וכישלון צורבים.  המוכר העביר את הכוס למכונת קצף בזמן שניקו נשך שפתיים ויבב. "אני יכול לעזור לך," וויל אמר. ניקו נאנח בכבדות, כמו אביו המאמץ האנושי כשהביט בכל טפסי החשמל והמים של בית פלטר - הבית המאמץ שלו. "אין לך מושג. אתה מהמאה הזאת." ניקו לחש עד כמה שיכל ו וויל התכופף כדי לשמוע. "אני לא יכול פשוט... להתחיל להיות רק עם בן. אני - " הקול של ניקו נשבר והוא משך באף. וויל חיבק אותו שוב בזמן שהמוכר קישט את הקצף על השוקו במרשמלואים. ניקו תהה בהיסח הדעת כמה פעמים המוכר המסכן כבר עשה זאת. "תאמין לי שאני מבין, לפחות קצת, ניקו, אבל אתה תהיה ככה מתישהו, כך או כך, וכולנו אוהבים אותך, ורוצים שיהיה לך טוב, אז אתה תעשה את זה השבוע, את הפרידה ממנה." וויל סיים לנאום. ניקו נשם עמוק בתוכו ושאף את הריח הטוב והמנחם של וויל. "בסדר. אני... אני אעשה את זה עכשיו." אמר בשקט ובקול צרוד. וויל חייך כשהתחיל לשתות שוקו אחרי שהמוכר הגיש לו את הכוס המוכנה. ניקו בדיוק ראה את מליסה הולכת לאנשהו עכשיו וקם בהחלטה. הוא לחץ את ידו של וויל פעם אחרונה והלך לחומת העיניים העליזה.