אור וחושך ביחד

ניקו

ניקו קם ממיטת חוליו כדי לגלות שוויל עמוס עד מעל הראש. הוא בא אליו מאחור בהיסוס שהיה רגיל כל כך הרבה זמן להרגיש כלפי פרסי. "צריך עזרה?" הוא שאל לבסוף בביישנות חדשה. וויל קפץ בבהלה, החליק על גיליון נייר רפואי - זה נראה כמו טופס שחרור מהמרפאה כנראה - שהיה על הריצפה והפיל את המזרקים המלחיצים למראה שהיו בידיו והאדים עד אוזניו. ניקו נאלם במקומו באימה. "סליחה." ניקו מלמל, אדום כולו והוא הצטער עכשיו גם שבכלל קם ואמר את כל זה.

"סליחה?! הפלת אותי על הריצפה, ילד מוות, כשאתה אמור להיות במיטה, ואתה חושב ש ' סליחה ' קטנה תפצה על זה?!" וויל זעם והישיר אליו מבט תכול מכחול. ניקו הסמיק כולו עכשיו. אכשהו הוא הצליח להנהן. וויל חייך אליו להפתעתו וסידר את הבלאגן שיצרו. ניקו השתעל. "אבל אני מרגיש טוב שוב. יש לי כוח. ואמרת לי להיות כאן שלושה ימים, שוב, והיום כבר היום השלישי, וכולו לפניי וכבר אין לי כוח לשכב במיטה בזמן שכולם בחוץ - " מלמל. וויל הניד בראשו, הניח את המזרקים והדף במקומם וניגש לניקו, שליבו הלם בעוצמה מכך וראשו הסתחרר כשוויל הניח כל יד שניה על כתפיו.

"ילד - מוות, אני רואה שאין לך מ ו ש ג בבתי חולים. כשאתה המטופל, אתה צריך לשכב במיטה עד שהרופא שלך אומר לך לקום עם טופס רפואי." וויל אמר והצביע ביד אחת לשולחן, שם נח עכשיו מקומט הנייר שהחליק עכשיו קודם וניקו הבין שקלע בניחוש שלו. אירוני, בהתחשב בכך שנמצא בנוכחות של ילדי אפולו. הוא בהה בוויל בחוסר הבנה. לפחות ככה ניסה לשכנע את עצמו. "ו, כיוון ש א נ י הרופא שלך," וויל הסמיק כולו עכשיו והשפיל את מבטו להפתעתו הגמורה של ניקו, "וכיוון שעוד לא עשיתי את זה, א ת ה צריך עדיין להיות ש ם."

וויל אמר באותה העקשנות כמו שלשום. ניקו חייך במעורפל. הוא התאמץ לחשוב על שם חדש כעת בשביל וויל. "בסדר שמש, אבל - " " ' שמש?' " וויל קטע אותו ונראה מופתע. ניקו הסמיק. הוא כחכח בגרון. "כן. אני - " מלמל. אבל וויל צחק. "אתה מ מ ש חמוד, ניקו." וויל אמר בחיוך. ניקו התנשף. וויל התקרב אליו ובחן אותו. ניקו שמח בכל מאודו שהמרפאה ריקה עכשיו. "ואתה גם ממש, אבל ממש מוצא חן בעיניי." וויל הוסיף. ניקו התנשף בכבדות עוד יותר עכשיו.

"ממש חמוד." וויל אמר עוד בשקט וכמו מתוך טרנס. ניקו בהה בו. וויל הזיז את השיער מפניו של ניקו, שחשב שהוא עומד להתעלף או משהו כזה מזה. ואז וויל נישק אותו. הכל הסתחרר וניקו החזיק בחולצה של וויל חזק מאוד. אז ככה זה, להתנשק. וויל העמיק את הנשיקה בלהט וניקו שיתף פעולה לשם שינוי. אז הנשיקה הראשונה שלו, עם וויל סולאס. הוא רק הצטער שהוא לא בת. ואז הוא חשב שזה וויל. מעניין מה ריינה ג'ייסון והמאמן יגידו אחר כך על זה. הוא הבליע צחוק. הבטן שלו קפאה כשהוא חשב על האדס. לבסוף וויל התנתק והתרחק ממנו. ניקו חזר למיטה שלו ובהה עוד שעות ארוכות בתקרה לפני שנרדם.