אור וחושך ביחד

נק' מבט: ניקו

ניקו הזעיף פנים למחנה ואז ראה שפרסי רץ אליו עם כולם. כשהם הגיעו אליו הוא גלגל עיניים. "באתם לעודד אותי או משהו מטופש כזה?" הוא מלמל כשג'ייסון שם לו יד על הכתף. "לא" פרסי אמר תוך כדי שכולם מתנשפים מהריצה. "באתי להגיד לך שאני באמת מצטער. באמת." ניקו לא ענה. "הכל מוזר עכשיו איתנו." ניקו אמר לבסוף.  "לספר לך את זה היה הדבר הכי טיפשי שעשיתי - שלא הייתי צריך לעשות." פרסי הניד בראשו. "בפעם האלף, זה טוב שסיפרת לי. עכשיו נוכל להתחיל מחדש." כירון מאחוריהם התמוטט משום מה ואנבת' ופרסי מיהרו לתפוס אותו. ג'ייסון קפא ליד ניקו, עיניו נפערו מהלם. "כירון? מה קרה לו?" פרסי שאל בדאגה ובבהלה. אנבת' לא נראתה מסוגלת לדבר, והיא הסתכלה על ניקו משום מה ועזבה את כירון והלכה אליו. "ניקו" אנבת' אמרה לו בקול יציב. "מה קורה כאן? כירון הוא בן אלמוות. הוא ל א אמור להתמוטט ככה. אם בכלל." ניקו לא השיב מרוב הלם ופחד גם הוא. זה באמת היה מוזר וחריג. כשעברו עשרים שניות והוא לא ענה, אנבת' הזעיפה פנים. "ניקו די אנג'ילו, תענה לי! מה קרה לכירון?" היא צעקה וניערה אותו. ניקו נאנק. מגע פיזי. מעצבן. מה עובר על אנבת'? כלומר, בטח, כל המחנה יודע שהיא וכירון הם כמו אבא ובת, מאחר והיא כאן מאז גיל שבע. אבל לנער אותו... זה כמעט נראה שהיא מנסה להוציא את הכוחות שלו כבן האדס בכוח. ובכללי ניקו שנא תמיד מגע פיזי. הוא תמיד הרגיש שנגיעה אחת וידעו עליו הכל - הוא הניח שזאת טראומה ממשהו."אני לא יודע. אני לא מרגיש סאטירים וקנטאורים -" הוא גמגם, לצערו, כי זה רק הכעיס את אנבת' יותר. אנבת' כועסת...זה יותר מפחיד ממנו כשהוא כועס, או באותה מידה. "אנבת'," ג'ייסון התערב ולשם שינוי ניקו שמח מזה, כי אנבת' נראתה מוכנה לשפד אותו עם החרב החדשה שלה כששמעה 'לא'. "מספיק. ניקו לא אשם במה שקורה פה. את לא כועסת עליו. את כועסת על מי שעשה את זה." "כנראה שכן, הפונטיפקס ג'ייסון גרייס" אנבת' אמרה ופרסי צחק צחוק מתוח בעודו מחזיק את כירון בזמן שוויל טיפל בקנטאור. הלב של ניקו החסיר פעימה כרגיל למראה בן אפולו. העיניים הכחולות האלה...."וויל" ניקו מלמל אחרי שהחזיר את עצמו למציאות ואילץ את עצמו לדבר. "אני... לא ברחתי בגללך. אני -" וויל הרים יד לעצור אותו והוא השתתק. "אני יודע. אתה ופרסי צריכים לדבר." וויל אמר ושלח מבט מלא משמעות לפרסי, וזה הנהן. וויל גם הנהן וחזר לטפל בכירון עם עזרה מתאליה ואנבת'.

"כן. מה דעתך שנתחיל...דף....מטושטש? אתה יודע, כמו חדש, רק..." "עם כתמי דם" ניקו אמר וחייך חיוך מתוח. פרסי הנהן והסתכל עליו בחשש. "כן...כתמי דם וחתימות הצהרה. מה אתה אומר?" הם צחקו. בסוף ניקו הנהן ופרסי חייך והם לחצו ידיים. ניקו הסתכל עליו בזהירות. העיניים האלה כבר לא גרמו לו סחרחורת או דפיקות לב מהירות, אבל זה עדיין הלחיץ אותו.  "אז נעים מאוד. אני פרסי ג'קסון, ואני בן פוסידון. מי אתה?" פרסי אמר בחגיגיות. ניקו השתעל ועזב את היד שלו במבוכה. "אני ניקו די אנג'ילו. אני בן האדס." פרסי הנהן וחייך. ניקו מצא את עצמו גם מחייך אליו. גייסון עקב אחרי המתרחש ליד ניקו בדממה ובדאגה.  תאליה השתעלה. "יופי. כל הכבוד. עכשיו צריך לעשות משהו עם כירון." היא אמרה בחומרה. "כן." אנבת'אמרה והיא פרסי ותאליה נשאו את כירון לבניין המרכזי עם וויל, שקרץ לניקו לפני שהלך איתם וניקו האדים. ג'ייסון חייך וחיבק אותו. "אתם כאלה חמודים." פייפר הגיעה וחייכה. ניקו התנשף וטמן את ראשו בג'ייסון. "מה קרה לכירון?" הוא שאל בלהיטות. ג'ייסון צחק. "יש לך כישרון להחליף נושא כשאתה נבוך. נכון, צריך לברר מה קרה לכירון. אני חושב שזה קשור לפנדורה ולהייזל." פייפר הנהנה. "כן. פנדורה בטח רוצה להחליש אותנו. אז היא לוקחת את החזקים מאיתנו."

הערת הכותבת:

טוב אז כהרגלי אני הולכת להמציא פה כמה דברים משלי 

אל תנסו למצוא אותם במיתולוגיה כי הם נמצאים רק בראש שלי (אלא אם כן יונו תחליט אחרת (אהא אני רומאית))