אור וחושך ביחד

אפולו

הערת הכותב:

צום קל וגמר חתימה טובה ושנה טובה ושבוע טוב!🍎🍏🍯🍯❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🐝🐝🐝🐝(איו, דבורים)

שבוע עשר, האמת, כי השבוע מתחילה גם באמריקה וגם בישראל מיני סדרה חדשה של ריק ריירדן! ב26 מגיע הספר פרסבת' וגרובר לסטימצקי. לצערי הספר סולאנג'לו יוצא רק מתישהו בדצמבר, אבל גם הספר פרסבת'נראה מבטיח! וריק ממש מתרגש אליו, כי הוא חוזר בו לפרסי מגוף ראשון ולפרסי גם בכללי. ולאנבת'וגרובר. "כן, פרסי מבוגר יותר, אבל זה המשך לסדרה הראשונה של פרסי, ככה שאפשר לראות בזה מעין ' פרסי ג'קסון שש ' .(למה למדתי את זה בעל פה לעזעזל רק האלים יודעים) ריק אמר את זה. ואני אישית הזמנתי את זה הביתה במכירה המוקדמת וזה יגיע אליי בשבועיים הקרובים או שאקנה גם. אז, אעאעאע. ומתי אתםן תקחו את ' גביע האלים? ' והאם אתםן צמיםות או לא? ועוד מישהו ראה את הפנייה האישית של ריק לישראל??

הפרק:

"אתה בסדר?" ניקו שאל את וויל כשהוא נשען עליו בתשישות. "כ - כן," וויל אמר והתנתק מניקו באי נחת. "פשוט ריפאתי יותר מדי. אני אהיה בסדר." "יופי," אמרתי. "אז..." "האור הזה," אמרה אנבת'. "הוא בא מיקינתון. תעלים אותו, אפולו. בבקשה." " ' בבקשה ' תמיד עוזר," אמרתי ואז נאנחתי. נעלמתי והשארתי אותם לבדם. "קדימה, יקינתון!" שאגתי לאור. "תהיה גבר! תבוא ותילחם מולי במקום לשלוח פרחים קטנים שילחמו במקומך!" צעקתי. האור לא ענה. הוא הזכיר לי קצת את הליוס, קודמי בתפקיד אל השמש, לפני שהוא מת בקרב עם מדיאה. רק שבמקום חום, הוא העלה לנגד עיניך בראש את כל מי שאתה מאוהב בו, עד שלא יכולת אלא להימשך אליו...עד שיקינתון היה הורג אותך.

לא ידעתי איך אביס אותו. אני לא אל האהבה. אני אפילו לא אל הנקמה או הניצחון. אני רק אל האור והשמש הנוכחיים, כן. אבל לא הייתה בי רק עוצמה. רק גבריות...הממ. זה כן. הייתי גם אל הגבריות והחץ וקשת והמוזיקה והריפויי הנוכחיים. אולי אולי אני אוכל להילחם ביקינתון בנשק שלו עצמו, רק בקסם, ככה שלי זה גם יעבוד יותר חזק מלבן זוגי לשעבר. נאנחתי למחשבה שפעם יקינתון ממש עניין אותי. וויל וניקו יחד הזכירו לי אותו עכשיו כשאנחנו היינו ביחד, כי וויל נראה כמוני הקודם וניקו הזכיר לי את יקינתון. אבל גם ידעתי לא להגיד את זה לבן האדס בשום אופן, כי רציתי לחיות. שנאתי לאחרונה לצאת מדמות הלסטר החדשה שאימצתי לעצמי. עוד לא ידעתי מה זה אומר על הילדים העתידיים שלי - אם הם ייראו כמו לסטר פפדופולוס (לצערם. באמת קיוויתי שלא); או אם הם עדיין יראו כמו הדמות אפולו המוזהבת שלי - כמו וויל סולאס האהוב ואוקטביאנוס ונירון הידועים לשמצה. אבל עכשיו אזרתי אומץ והפכתי לאפולו המקורי - המוזהב. כמו שציפיתי, יקינתון מיד יצא מתוך האור והראה את פניו, שהופנו כלפיי בבוז שלא הייתי רגיל לראות עליו מפנה דווקא אליי. הופתעתי. האם יכול להיות שכל זה היה רק כדי שניאבק סוף סוף יחד? שערתי לעצמי מה אנבת' הייתה אומרת לי עכשיו. ' כאילו דה, אפולו.' ומג: ' אתה כזה מטומטם.' אם היה לי לב, הוא היה עכשיו דופק בפחד ומתמלא בבושה ובעלבון.

"אפולו. לאן הגעת. אתה נראה הרבה פחות טוב בדמות החדשה שלך." אמר יקינתון. "לא, כי אתה, יקינתון," נהמתי. "ממש נראה יופי כאור מוזהב." הצטערתי לרגע שאני לא אל העלבונות. "זה הקטע החדש שלך? להרוג את כולם? מה דעתך פשוט להמשיך הלאה ולמצוא לך בן זוג חדש ולעזוב את שני המחנות ואת כולן בשקט?" הצעתי בשקט יותר.