אור וחושך ביחד

נק' מבט: ניקו

אבל למחרת הכל הסתבך, כי כירון חשב שאם הייזל נחטפה, זה אומר שגם שאר השבעה בסכנה, מלבד ליאו, כמובן, שכבר לא יכל להיות בסכנה משום דבר, מלבד אולי יותר מידי ראיונות באליסיום על איך מת ומה הוא עושה שם. ניקו חרק שיניים כל השיחה, שהייתה בעיקר תכנון איך הם יצאו כולם. מחנה יופיטר יחכה עוד קצת מלחזור הבייתה. ריינה ופרנק גם יצאו למסע. ניקו נשען על שולחן הסאטירים שהיה מאחוריו באנחה. לפחות זה יהיה מסע קצר- גברת אולירי רק תקפיץ אותם וזהו. "כן" וויל אמר. "כי ניקו לא יכול לעשות מסע צללים." ניקו זז באי נחת והרגיש שכולם מסתכלים עליו. "נכון" כירון אמר למזלו. "אז בדיוק בגלל זה ניתן לכם את גברת אולירי." ג'ייסון הנהן בהסכמה וקימט את המצח. ניקו תהה מה האחרים חושבים עליו ועל וויל בתקווה שהם לא חושבים כלום, אבל לצערו אנבת' הסתכלה עליו ונראתה שקועה במחשבות. "יש חצויים חדשים בדרך. הם יעזרו לכם מאמצע המסע, ככה, בערך. הם ילדים של שלושת הגדולים, שכמובן מתחילים להגיע -" "אוף" פרסי רטן וכולם צחקו. ניקו התעלם מהם. "ומה עם הייזל?" הוא שאל שוב. וויל שם לו יד יד על הכתף והלב שלו התחיל לדפוק. לא. הוא. לא. "אתה מקשיב לנו בכלל? עכשיו נצא למסע ונציל את אחותך." הוא אמר בתקיפות וניקו הנהן בהשפלת המבט. "טוב, לא עכשיו עכשיו" כירון אמר. "ביום ראשון הקרוב. אז יגיעו החצויים ותוכלו לצאת." וויל הנהן, עדיין עם יד על הכתף של ניקו, שהתפלל שהוא יעזוב אותו, כי התחילה להיות לו סחרחורת. אנבת' חייכה לעצמה. "כן. עכשיו צריך לתכנן דברים אחרים." היא אמרה. "נכון" פרסי אמר. "אני צריך להתקשר לאמא שלי ולחזור הבייתה ו..." הוא נרעד. "אלים, לא. אבל כן. ורומא החדשה." הוא חייך לאנבת'. ניקו חיכה לקנאה, אבל היא לא הגיעה. במקום זה הוא נשען על וויל בעיניים עצומות, והוא תמך בו. הייזל נעלמה בראשו שוב ושוב. הוא פתח את עיניו וראה שפרסי, אנבת' וג'ייסון מסתכלים עליהם. הוא מיהר לקום מוויל בלב דופק. "אז...מתי נהייתם זוג?" אנבת' שאלה. וויל חייך וניקו נסוג. ג'ייסון תפס אותו. "ממש עכשיו. נכון, ניקו?" ג'ייסון אמר. ניקו לא השיב, אבל וויל הנהן לצערו. "לא" ניקו מלמל באותו זמן בהחלטה של רגע. "שניהם אומרים דברים שונים," פרסי ציין. "אז זה אומר שכן" ג'ייסון אמר והם צחקו. "לא" ניקו אמר בקול חזק יותר. "אני לא - " למה הוא תמיד חייב לגמגם כשהוא ליד וויל? 

"אז מתי עבר לך ממני?" פרסי שאל בסוף. ניקו ניסה להימלט מהאחיזה של וויל, לא הצליח והסתכל בפרסי בכעס. "מזמן." הוא נהם. "וממתי אתה אוהב את וויל?" ג'ייסון שאל. ניקו החמיץ פנים. הוא חייב להביא את השיחה למקום בטוח יותר. "הייזל," הוא אמר בלהיטות. "איפה היא?" "אתה מתחמק," ג'ייסון ציין והניד בראשו. ניקו בלע רוק. "מהזמן האחרון. מה זה משנה?" הוא מלמל בפנים אדומות. פרסי הנהן. "אבל נכון. איפה הייזל יכולה להיות? ולמה היא לא נמלטת במסע צללים?" הוא שאל. "אולי המקום שלה חסין לקסם חצויים" אנבת' אמרה. "אל תשכחו שפנדורה היא זאת שחטפה אותה." "קסם..." ג'ייסון אמר. "כמו מדיאה? קירקה? אלו?" אנבת' הנהנה. "יכול להיות שגם קירקה מעורבת." היא אמרה בחומרה. "קירקה" פרסי מלמל. "ואוו, לא חשבתי עליה שנים." "כמו על כל דבר" ניקו מלמל. שקט מלחיץ השתרר. ג'ייסון עבר במבטו בינם ונראה מודאג. ניקו התחיל להצטער שאמר בכלל משהו.  פרסי החמיץ פנים ונראה שאנבת' סופרת בליבה עד עשר. וויל קפא. "תשמע, אחי. אני מצטער - " "כן, אתה מצטער " ניקו נהם. וויל ניסה לשים לו יד על הכתף ולתפוס אותו, אבל לשם שינויי ניקו הצליח לצאת בסערה מהחדר אוכל.