אור וחושך ביחד

נק' מבט: וויל

הוא הופתע לראות אותם במה שנראה כמו אסיפה בזמן שהיו אמורים לירות בחץ וקשת. "היי!" וויל קרא ורץ אליהם. "תחזרו להתאמן. מה זה פה?" הוא דרש לדעת, מתאמץ לא לחשוב על ניקו שהשאיר לבד במרפאה, כדי לא להסמיק. הוא לא ידע ממש במי הוא יכול לבטוח מלבד קיילה.  "בדיוק דנו במצב של אבא," אוסטין אמר לו בקול עגמומי. "אבל אם כל כך לא אכפת לך ממנו..." הוא הוסיף. וויל התנשף והשתעל. "ברור שכן אכפת לי. אז יש חדש לאפולו?" הוא שאל בשלווה שניסה להראות תמיד. "לא" אוסטין אמר ונראה שהוקל לו מכך שוויל רק היה עסוק במשהו. "אבל לכולם קורים דברים מוזרים. ג'וש, ספר לו." ג'וש היה חניך חדש בביתן, שהגיע ממש בזמן המלחמה בגאיה. וויל הקשיב לו. הוא סיפר שלכולם כוחות הנבואה לא עובדים בחלומות, בפרט להם, ושגם רייצ'ל סובלת מזה. לא נראה שזה מפריע לכירון באופן פיזי, אבל בהתחשב בכך שאפולו רק אימץ אותו, אז כירון לא ממש נחשב. ג'וש אמר שגם החלומות הופכים להיות מוזרים, מציאותיים מאוד ועל דברים שכבר קרו, במקום על דברים שעתידים להיות, כמו מה שאמור לקרות לחצויים. וויל קפא בנקודה הזאת. אולי זה יסביר את הסיוט המציאותי שהיה לניקו. "אני חייב לספר לו" הוא מלמל במעורפל. אוסטין הרים גבה והלב שלו דפק כשהבין שדיבר בקול. שיט. "התכוונתי..." וויל גמגם כשכל העיניים של אחיו למחצה ננעצו בו בתהייה או בעניין. "ל...כירון. אני חייב לספר לכירון על הכל." "כן, רעיון טוב" אוסטין לשמחתו קנה את זה. "אני הולך עכשיו" אמר וויל עוד. הביתן שלו הנהן והוא שוב רץ. השבח לאלים שהוא המדריך.