אור וחושך ביחד

ניקו

הערת הכותבת:

אני במחסום כתיבה לפאנפיק הזה. סליחה על כמות הזמן לפרק חדש❤❤🖤💛

אם שכחתם את העלילה אתםן יכולים לחזור אחורה ואז לחזור לכאן👌🏻

וכרגיל בגלל הפלאפון יש לי מתקן שגיאות אז סליחה על דברים מוזרים אם יהיו🥴

עוד משהו, הפלאפון שלי חולה אז אולי תהיה הפסקה לגמרי מתישהו בפרקים. 

וכמובן אני יותר מאשמח לכוכבים לפרק ולדיונים מגניבים מכםן בתגובות! שתהיה שבת שלום, תהנו🥰🥰😻😻

הפרק:

החזרה לבית הספר לכיתה ט' הייתה קשה מהצפויי, לפחות לניקו, בגלל שהוא לא היה רגיל בכלל בכלל שכל כך הרבה אנשים יודעים עליו. כי לניקו התברר כבר בשבוע הראשון שכל השכבה יודעת עליו ועל וויל, כולל מליסה ולורין, החברה של וויל לשעבר שנעלמה לוויל בנשף סוף השנה אבל הוא נפרד ממנה אחריו. היה קשה לחזור לבית הספר פשוט כי כולם ידעו עליו ושאלו אותו או את וויל (משום מה השכבה הקפידה לשאול כל אחד מהם לחוד את השאלות שלה, כאילו שחששו שיקרה משהו אם רק ישאלו אותם ביחד.) מיליון שאלות, 

מ ' איך זה לצאת עם הבן זוג שלך בסתר מהעולם ' ועד ל ' ואוו אדיר מצאתם תגלית של העיר שלנו ביחד,' ואז הבנות היו מתמוגגות ממנו ומוויל(חוץ ממליסה, שהעמידה פני חירשת לכל השאלות והתעלמה מניקו נכון לעכשיו כאילו שהיה אוויר בכל פעם שהוא היה לידה, בין אם במקרה או לא. לורין  נראתה זעופה בכל פעם שהיו השאלות במפלס כיתות ט', והיא בהחלט הקפידה לספר בכל פעם שוויל היה בסביבה (היא בכל זאת זכרה וידעה שהוא ביסקסואל) גם שיש לה חבר חדש ושבכלל לא אכפת לה מוויל יותר לעולם.)  והבנים מגחכים ומסמיקים ממבוכה ולא מסתכלים עליהם עד שהיה הצלצול ואז הם היו נמלאים בהקלה (לשם שינויי מהצלצול) ורצים לכיתות. ולניקו היה קשה כי הוא ניסה השנה גם, לראשונה בחייו לפחות מאז כיתה ז', להתרכז בלימודים. זה לא היה קל, אחרי שלפי סיפור הכיסויי שלהם לעירפול וגם המציאות הוא הבריז כל כך הרבה וקיבל כל כך הרבה ריתוקים בשנים הקודמות מבחינת העירפול וגם קצת המציאות, וזה שהוא הסתבך עם המחשב של הכיתה בכל פעם שהוא ניסה להיות בו בגלל ' קזינו לוטוס ' עד שמישהו בא לעזור לו או בכל פעם שהוא ניסה להבין ממה כולם מתלהבים מהפלאפונים הזוהרים האלה. 

"אז מה," זואי שאלה אותו בשבוע השני לכיתה ט' בקול חמור ויוצא דופן בשבילה ובשילוב ידיים ובמט חמור גם כן, "אני צריכה לדאוג משקרים עתידיים שלך גם השנה ומהברזות לא צפויות ומלהביא לך מורים זרים שישגיחו עליך כמו על תינוק בעריסה גם, מר ניקולס פלטר?" היא שאלה אותו בקול קודר. ניקו נרעד ממנו והחזיק כל כל חזק בעיפרון המכני הכתום שלו לחודים אפס שבע שהידיים שלו הלבינו. "לא," ניקו לחש. זואי הלכה ממנו בהנדת ראש תוך כדי. 

"אני מקווה מאוד. שנה חדשה, דף חלק. אלו הם החוקים שלי." זואי אמרה, עדיין בחומרה. ניקו אילץ את עצמו לחייך אליה בהרגעה והנהן גם מיד אחר כך, אבל כנראה שהחיוך שלו יצא יותר כמו עווית כאב,כי זואי נאנחה והתיישבה,נותנת לתלמידים שלה להמשיך לעשות את העבודה בהיסטוריה שקיבלו לשיעור הזה בשקט ועם מוזיקה רגועה ברקע. וויל עבר לכיתת מצטיינים השנה. ניקו בהחלט חשב שציפה לסולאס עתיד וורוד. הוא דמיין את וויל בוורוד לרגע וגיחך בשקט, ואז חזר לכתוב באנחה.