אור וחושך ביחד

ניקו

בחלומו הוא היה נער עם שיער קצוץ ועור כהה כמו שוקו ובגדים פשוטים, שבהה בדיוק על הספה השחורה הרכה בטלוויזיה בסרט אימה עם פופקורן אחד ביד ופה פעור בפחד, מהסרט שהוקרן בטלוויזיה הביתית שמולו. אבל ניקו הרגיש שהנער שחור השיער הקצוץ בחלום רק מנסה לשכנע את עצמו שהוא מפחד מהסרט, ולא מזה שהוא התאהב בבן. הלב של ניקו קפא כשהבין את זה. אבל הנער בחלום גם פחד מעוד משהו מוזר, לדעתו. "אוסטין! בפעם האֶלף, אל תיתן לחצויים שהם לא ילדי אפולו לחטט במזרקים!"אוסטין נשמע משתעל ומכחכח בגרון במבוכה. היה שקט לרגע. "אוף! עכשיו אני וקיילה צריכים לסדר הכל! וזה מלא מזרקים! אכפת לך בכלל ממנוּ או שאכפת לךָ רק מהחברה שלך?" נשמע קולו הרוטן של וויל, וניקו התעורר בבת אחת, מבולבל לגמרי, ממנוֹ ומהחלום. (המוזר עוד יותר. ).

אוסטין ניסה להגיד "מצטער," אבל הפה שלו היה כנראה מלא אוכל, אז יצא לו " 'צטער, אחי." וויל נשמע רוקע ברגליו, זועף עוד יותר ומקלל ביוונית עתיקה על חצויים חסרי אחריות, ואז הוא פתח את הווילון של ניקו וחייך. "אתה ער!" הוא אמר בשמחה מיד ופניו הוארו והוא רץ לבדוק אם יש לו חום. ניקו נזכר במה שקרה בינהם מקודם ומיד התכווץ והרגיש שהפנים שלו חמים כמו אש ושהלב שלו דופק כאילו שרץ. "וחלמתי עוד חלום," מלמל לבסוף בתקווה שזה ירחיק ממנו את היד של וויל, שככל שהזמן עבר והיא הייתה עליו, ניקו התפתה להתחכך בה ולגעת בה ולבהות בה עד לסוף העולם. "מה?" וויל גנח משום מה. "עוד אחד?" ניקו לא חיכה, פשוט סיפר.

הערת הכותב:♥❤🧜🏼‍♀🧜🏼‍♂

דיעות, כוכבים, הערות והארות שלכם על הפרק הזה ואני ממשיך(אני קוויר)!🧚🏼‍♂

❤❤❤❤♥❤♥❤♥❤❤♥❤♥❤♥❤♥❤♥❤♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤