אור וחושך ביחד

ניקו

כוכבים ואני ממשיך!

הפרק:

זה היה בערב המוקדם של כעבור יומיים. ניקו ראה את אנבת' הולכת לכירון מחלונו בביתן שלו במיטה שלו. הוא ישב על המיטה שלו ישיבה מזרחית ושקע במחשבות. הוא היה בביתן כבר יומיים, התחמק מוויל ומאפולו ומכולם, וחשב וחשב כל היום חוץ מכשהגיע הזמן לארוחות או כשאנבת' או כולם גררו אותו לאימונים. אפולו גם התחמק ממנו מסיבה שהוא לא הבין. אבל לא היה לו כוח להתעמק בזה כרגע. בהתחלה הוא חשב על האדס ועל כל מה שהוא עשה ואמר ועל אימו ועל אחותו שיחכו לו עכשיו תמיד בארמון האדס. לרוב הוא התחמק או חשב בלית ברירה על מה שקרה במגרש של מחנה החצויים וכעס על עצמו.

היום חוץ מהאירוע במגרש הוא חשב על הבילויי שלו ושל וויל אתמול בחדר הפרטי של וויל במרפאה וחייך בניגוד לרצונו חיוך רחב. ואז הוא חשב על הנבואה שהם קיבלו ורץ לאנבת'. "מה קורה?" הוא שאל אותה שוב. בפעם הראשונה היא לא ענתה לו, אלא רק המשיכה לשקוע במחשבות, כמעט כמוהו. כולם ידעו שהיא ניהלה כמה וכמה שיחות עם כירון בזמן הזה שהוא חשב מלבד איזה חמש האסיפות מדריכים שכבר היו ביומיים האלה. ניקו נמנע מלהשתתף בהן מסיבות מובנות.

וויל היה בהן והוא היה עם אפולו לרוב והסתודד איתו ודיבר איתו על משהו בהתלחשויות. מידי פעם הוא שלח מבטים מודאגים כל כך לניקו, שניקו גמגם משהו לא ברור באיטלקית והסמיק ואז ברח בחזרה לביתן האדס ונעל אותו וקרס במיטה שלו וחוזר חלילה. עכשיו אנבת' נשכה שפתיים ונאנחה והסתכלה עליו כמעט ברחמים בזמן שהוא שוב כעס על עצמו והאדמה והדשא השחירו. "ניקו," היא אמרה בקול רך עקב ההבעה שלו.

ניקו הבין בבת אחת וחרק שיניים וקמץ אגרופים גם. הדשא סביבו השחיר עוד יותר וקמל בתגובה לכעס שלו. "הבטחת," הקול שלו רעד. אנבת' רכנה אליו. "ניקו, תקשיב. וויל מתעקש לבוא. קיילה ואוסטין הסבירו לי שאם רק וויל ישאר במרפאה למרפאה לא יהיה מספיק כוח אנוש - אה, חצוִייִ - " אנבת' הסתבכה, לשם שינויי, אבל לניקו לא היה אכפת. "הבטחת. אני לא סומך יותר עלייך ועל פרסי בחיים." דמעות גדולות זלגו בפנים שלו עכשיו לצערו הוא משך באף ורץ לביתן האדס ואז טרק את הדלת שלו וקרס במיטה שלו בבכי לא אופייני. "ניקו," זה היה הקול הרך של וויל מבעד לדלת השחורה כעבור כחמש דקות.

ניקו קם ופתח לו. הוא מיד קפא והלב שלו דפק בחזקה. וויל הרכיב משקפי שמש שחורות, שאותן הסיר כשנכנס לביתן וטלטל את ראשו בניסיון להתרגל לחושך שבביתן ומצמץ הרבה פעמים גם בעיניו. אחרי זה העיניים הכחולות שלו הביטו בניקו בדאגה גדולה שוב. ניקו הרגיש איך הוא מסמיק ואת הלב שלו דוהר והוא מיהר לחזור לקרוס במיטה שלו, עם הפנים שלו לכרית הלבנה.

"מממ?" הוא מלמל בכרית שלו בקול צרוד מהבכי ומוויל מתחת לשמיכה. וויל התיישב לידו וניקו שמע שהוא מסיר את משקפי השמש ומניח אותם על השידה שלו. "קיבלתי גם נבואה," וויל אמר בשקט. הדלת נטרקה בינתיים מכוח המשיכה. "בחלום. מאבא שלי." "אהא," ניקו אמר ובהה בקיר מולו כשסובב את פניו לשם להתאמץ לא להסתכל על וויל. מאז שאפולו חזר רייצ'ל שפעה נבואות ולפעמים כולן פשוט התחברו למסע אחד ואפילו כירון לא התווכח עם זה ופשוט שלח את האנשים למסעות חיפושים על ימין ועל שמאל. רייצ'ל נראתה מרוצה.

"אז זאת הנבואה," וויל המשיך בקול גבוה מהרגיל והעיר את ניקו ממחשבותיו על רייצ'ל וממשחקו בסדין של המיטה, ואז הוא כנראה דיקלם: "אל הטבע יצאו השבעה, בתום חמישה ימים תבוא הגאולה. הכוחות יתאחדו, השמש והמוות יתחברו, והכל ישוב למקומו שבשגרה." וויל כנראה סיים לדקלם עכשיו את הנבואה. ניקו הסמיק. " 'השמש והמוות? ' " הוא גמגם ופלט בטעות. וויל כחכח בגרונו. ניקו קלט שהוא בוהה בו והוא מיהר לחזור מתחת לשמיכה.

הלב שלו פעם בכוח והוא הזיע. אֶלים. "אהא. כן, כלומר, ככה אפולו אמר לי בחלום." וויל אמר במהירות וניקו הסתכן ונשם נשימה עמוקה והסתכל עליו עם עין אחת. וויל נראה נסער בצורה לא אופיינית לו. ניקו גילה עכשיו שהוא מחייך בעקבות זה. "בסדר," ניקו אמר בעקבות זה. "ואני חושב שאנבת' גם קיבלה משהו. ראיתי אותה הולכת לכירון." "ובאמת הלכתי," נשמע קול משועשע של בת אומר ושניהם קפצו בבהלה והתנגשו גם ראש בראש, תרתי משמע. הלב של ניקו דפק כמו משוגע.

"אחח," וויל מלמל ושפשף את הראש שלו. "יש לך חת'יכת ראש קשה, די אנג'לו." ניקו הרגיש שהוא מסמיק עוד יותר, והתאפק ממש שלא להישען על וויל באנחה. "אהא. כן. טוב כלומר, אמרו לי את זה כבר." הוא גמגם במבוכה בצורה לא אופיינית לו, כשהוא חושב על המאמן הדג'. הלב שלו פרפר בבהלה כשהבין כמה דברים לא אופיינים לו הוא עושה עכשיו. ואנבת' ראתה הכל... איך?

ואז ניקו נזכר בֶּארוחה שהייתה לא מזמן בחדר האוכל. "כובע ההיעלמות שלך," הוא אמר בחריקת שיניים. אנבת' צחקה. "בהחלט." "אז מה באת להגיד?" וויל מיהר להגיד וניקו נאנח והתכסה במהירות שוב והסתכל על אנבת' בתיעוב. אנבת' היססה באופן לא אופייני ולא הסתכלה עליהם. ניקו החליט לא להזכיר יותר את השם ' פרסי ' , למרות שהוא רצה מאוד. אבל זה יפגע בוויל, וזה סתם יכעיס ויסעיר את אנבת'. הם לאחרונה התחתנו ובית חיכה להם במחנה יופיטר. הטבעת על אצבעה של אנבת' נצצה בחושך. ניקו ניסה שלא לקנא כשבהה בה.

"שנצא למסע במבוך. עם אפולו." אמר. וויל חבט בראשו בידו בעיניים עצומות עד שזה נראה כואב ואנבת' השפילה את ראשה בעיניים עצומות בהבנה כאילו שמישהו מת וסגרה את כף ידה עם הטבעת לאגרוף.