אור וחושך ביחד

ניקו

"ניקו?" הוא שמע קול נשי מהוסס שצמרר אותו משום מה בזמן שאכל בעגמומיות בחדר האוכל בשולחן האדס הריק. הוא בדיוק חשב בכעס על וויל, איך הוא נהנה וטוב לו במרפאה בלעדיו והוא בכלל לא חושב עליו והוא כן. עכשיו הוא הסתכל קדימה במבט חמוץ מטושטש בעקבות הקול וראה ילדה עם בגדים מיושנים מסתכלת עליו בפליאה שהשתנה מההיסוס ברגע שהוא הסתכל. הוא מיד הרגיש גוש בגרון ורצה לבכות. "מי..איך...עופי מפה!"

כן, זה לא הדבר הכי יפה להגיד לאחותך, אבל הם נפרדו לא בצורה הכי טובה לפני שאחותו נולדה מחדש. ביאנקה אפילו לא אמרה לו שלום. וחוץ מזה, הוא בטח הוזה. הוא לא אכל ולא שתה מאז אתמול בערב, והוא סער כולו בגלל וויל, שנראה שחש כלפיו אותו דבר, וניקו לא ידע מה לחשוב. ביאנקה מיד נעלמה להקלתו והוא חזר לאכול, והפעם הוא גם בכה. הוא היה לבד בחדר האוכל, אחרת הוא בחיים לא היה עושה את זה. ככה לפחות חשב. הוא הרגיש יד נוגעת בו בעדינות ומיהר להפסיק לבכות. קולו של מריה די אנג'לו, שחזר אליו לאחרונה בחלומותיו, הדהד בו: רק תינוקות בוכים. אתה כבר גבר.

"ניקו?" הוא התבלבל כשזיהה את הקול של אנבת'. "יש לי כובע העלמות," היא הסבירה לו ונופפה בו קלות בידה השמאלית. אבל הוא עדיין לא ראה אותה. בדיוק כשחשב את זה, האוויר הבליח ואנבת' חייכה אליו, משועשעת לרגע, ואז נהייתה מודאגת ורכנה אליו. הוא באמת היה מעדיף שהיא לא תתחבר אליו. אבל מאז תום המלחמה בגאיה, כשהתוודה בפניה ובפני פרסי, נראה שאנבת' דואגת לו מאוד, כמעט כמו ריינה. נראה שהיא חושבת שעכשיו, כשיש להם משהו במשותף, היא יכולה להיות חברה שלו. עצם המחשבה עשתה לו סחרחורת והוא נאנח. "מה.." מלמל. "קיבלתי את זה מאמא שלי," אנבת' אמרה בשקט. "מאתנה. הכובע קסום." היא חיכתה שניקו יעכל. והוא עיכל כשנזכר: זה היה כשהוא היה בן עשר. הוא בזמנו היה מאוהב כל כולו בפרסי. פרסי בדיוק הופיע והסביר לו פחות או יותר אותו דבר. "בלתי נראה." ניקו בן העשר חזר אחרי פרסי בלי קול. "ואוו. מגניב." הוא הסמיק וזז במבוכה לנוכח הזיכרון ולא הסתכל על אנבת'. 

"מה קרה?..אתה בכית, וֶ..." "לא קרה כלום," ניקו קפץ לעמידה בבת אחת, מבהיל את אנבת'  לגמרי. אבל זה הגיע לה לגמרי, בהתחשב בעובדה שיצאה עם פרסי. וחוץ מזה, הוא לא סיפר לכך מלבד וויל רק על החזיונות, ובטח שלא על עוד דברים, כמו זה, והוא בטח שלא מתכוון לספר אותם לאנבת'. "אני...צריך ללכת." "לוויל?" הקול של אנבת' נהיה ערמומי. ניקו קפא. "לך אליו," אנבת' צחקה במפתיע. "אני כבר יודעת שמשהו קורה בינכם." ניקו רצה להרוג אותה. במקום זה הוא רק ברח לביתן האדס, כי שוב תקפו אותו הכאבים, והוא נבלע בתוך חיזיון מין העבר.

הערת הכותב:

כוכבים ואני ממשיך!