אור וחושך ביחד

נק' מבט: ניקו

לבסוף כירון אמר שהוא רוצה לדבר עם כולם כדי לתכנן את הטיסה. לפחות הוא הירשה להם לטוס, גם אם נראה מודאג מאוד ולא מאמין שהוא באמת מסכים לזה. אנבת' נתנה לו יד. "אנחנו נהיה בסדר. אנחנו עם הכי הרבה כוחות כשכולנו ביחד. ואני אכחיש שאי פעם אמרתי את זה, אבל הרה צדקה בזה. אנחנו הכי חזקים כשאנחנו ביחד." היא אמרה לו בחיוך. כירון הנהן ונאנח. "לפחות אתם טסים עם ילדי זאוס. רק שברגע שתהיו שוב על האדמה זה יהיה מסוכן. גאיה תשלח לכם מפלצות מתוך שינה, ובכללי, אתם חצויים, ויש ביניכם גם חצויים של שלושת הגדולים, וכאלה שמעולם לא היו בעולם האמיתי כחצויים." הוא הסתכל על כל אחד מהם וניקו הרגיש כאילו הוא הולך למות מהמבט שלו. "גברת אולירי" ניקו נזכר לפתע כשהבין שהם צריכים להתנייד בעולם. כולם הסתכלו עליו בדיוק כשהכלבה עצמה הופיעה לידו וליקקה אותו ליקוק אדיר, ואז ליקקה כל אחד כאן. הם השתנקו. ניקו צהל בליבו לפתע על זה שהוא בן האדס. זה יורד ממנו מהר בזכות זה. "מה?" פרסי שאל אותו בעוד כל השאר משתוללים כמו משוגעים כדי להוריד את הרוק. "אתה בוהה בי." פרסי הוסיף ועיניו שידרו לו רוך והבנה. ניקו יכל להרגיש איך הוא מאדים. "זה לא... אני לא -" הוא גמגם וגברת אולירי ליקקה את ניקו שוב, וניקו הודה לאלים על זה לשם שינוי כי היא גם הסתירה ממנו את פרסי. הוא נזכר בעצה של וויל וניסה לתת לבושה ולפחד לחלוף בלי יותר מידי מאבקים. אבל זה לא היה קל, כמו שציפה. 

ריינה חייכה לניקו בזמן שגברת אולירי ליקקה אותו שוב ושוב עד שאפילו החסינות שלו בקושי עבדה. "היא אומרת לך: 'התגעגעתי אליך, ניקו! כמה טוב שאתה כאן שוב! איפה היית כל הזמן הזה?' " ואז ריינה צחקה וגם פרסי וג'ייסון. "הייתי במחנה יופיטר," ניקו מלמל, עדיין בלב דופק מהעיניים הירוקות האלה ששכח כמה הן מדהימות לצערו מרוב שלא ראה המון זמן את פרסי, ולהפתעתם גברת אולירי יללה, כמו בהבנה והתכרבלה לצידו, הכלבה הגדולה בעולם. "היא הקשיבה לך" ג'ייסון אמר ונראה גם המום  בעוד ניקו מתאושש. "טוב, אומרים שכלבים וחתולים מבינים אותנו קצת." ג'ייסון הוסיף. ניקו לא השיב. וויל חייך אליו בדיוק באותו רגע וקרץ מאחוריי ג'ייסון ואז חזר לדבר עם אנבת'.   הבטן של ניקו התהפכה והלב שלו דפק שוב. אני כל כך אוהב את הנער הזה, חשב. ואז הוא חטף כאב ראש מהמחשבה, כי פרסי עדיין היה מולו ואיתו הוא לא הרגיש כמעט כלום, והמאבקי נפש הרגילים גם חזרו, כמובן. ריינה כנראה הרגישה שהוא נסער כי היא נתנה לו יד. גברת אולירי גם התעוררה שוב ושוב ליקקה אותו, אבל יותר בעדינות. ניקו הרגיש כאילו שכולם מטפלים ודואגים לו כל הזמן עכשיו, והוא הסתכל, נבוך מזה, על ריינה.  הוא ניסה לשדר לה איכשהו שהוא בסדר, אבל זה רק גרם לה לחבק אותו ביד אחת. לפחות הכאב ראש שלו נעלם עכשיו. "אז ליד מי תשבו בטיסה?" ריינה שאלה והפרה את השקט. "על יד תאליה" ג'ייסון אמר וחייך.  "הייתי בטוח שתגיד 'פייפר' " פרסי אמר והרים גבה. "בפעם הבאה. אני צריך להיות עם אחותי קצת גם" ג'ייסון אמר והם צחקו.